ציטוזין

ציטוזין
כתיב כימי	C₄H₅N₃O
מספר CAS	71-30-7
צפיפות	1.6 גרם/סמ"ק

ציטוזין (Cytosine) הוא בסיס חנקני, נגזרת של פירימידין, אחד מארבעת הגרעינים המצויים ב-DNA וב-RNA, יחד עם אדנין, גואנין ותימין (אורציל ב-RNA). ציטוזין מסומן בגנטיקה באות C. הציטוזין התגלה בשנת 1894 ובודד מתימוס. המבנה המולקולרי שלו נקבע ב-1903 ובאותה שנה עלה בידי המדענים לבצע סינתזה של ציטוזין במעבדה.

כשציטוזין נקשר לפחמימה ריבוז בקשר גליקוזידי מתקבל הנוקלאוטיד ציטידין (Cytidine). כשציטידין נקשר לקבוצת זרחה מתקבל הנוקלאוטיד ציטידין מונופוספט (CMP), אשר משתתף באופן ישיר בבניין ה-RNA. הנוקלאוטיד המשתתף בבניין ה-DNA נבדל בכך שהפחמימה שבו, דאוקסיריבוז, חסרה אטום חמצן אחד. ציטוזין נקשר בזיווג בסיסים לגואנין באמצעות שלושה קשרי מימן. שיעור ה-GC (כלומר: אחוז בסיסי הגואנין והציטוזין בקטע מסוים של חומצת גרעין) משמש כמדד חשוב בגנומיקה ובגנטיקה. שלושת קשרי המימן שבזיווג GC מקנים יציבות רבה לחומצות גרעין דו-גדיליות, זאת בהשוואה לשני קשרי המימן שבזיווג אדנין-תימין. משיעור ה-GC ניתן להסיק את יציבות חומצת הגרעין; שיעור ה-GC משמש אף למיון טקסונומי של חיידקים.

כששלוש קבוצות זרחה קשורות לציטידין מתקבל הנוקלאוטיד ציטידין טריפוספט (CTP), תרכובת המשמשת כקופקטור הנחוץ לפעילותם של מספר אנזימים חשובים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ציטוזין בוויקישיתוף

ציטוזין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)