צלחות דוד
"צלחות דוד" (באנגלית: The David Plates) הוא כינוין של תשע צלחות עשויות כסף, בשלושה גדלים שונים, שהתגלו בקפריסין והמתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה-7 לספירה. הצלחות מציגות תיאורים מחיי דוד המלך וסגנונן מהוות דוגמה לשילוב שבין התרבות הנוצרית לפאגאנית באמנות הביזנטית. הצלחות נמצאות באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק ובמוזיאון קפריסין, בניקוסיה.
קבוצת הצלחות התגלתה בעיר קרוואס (Karavás) שבצפון קפריסין בשנת 1902. לצד קבוצת הצלחות, התגלו במקום זה, עד שנת 1917, קבוצה שלמה של כלים ותכשיטים ביזנטיים עשויים כסף וזהב. הצלחות נושאות חותמות המתארכות את יצירתן בין השנים 613-630, בתקופת שלטונו של הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית. הקומפוזיציות של התיאורים עושות שימוש ברגיסטרים לשם הדגשת הנראטיב והדגשת חשיבות הדמויות המרכזיות. בייחוד הדבר בולט בתיאור הקרב בין דוד לגוליית. התיאורים מצטיינים באפיון מדוקדק של תווי פנים, שאיננו שכיח בתקופה הביזנטית. בייחוד בולט הדבר בתיאור דמותו של דוד. חוקרים כגון סוזן ספין אלכסנדר (Suzanne Spain Alexander) העלו במחקרם את הטענה כי מקור הצלחות הוא בשנים 628-629 בקונסטנטינופול והן הוזמנו לציון ניצחונו של הקיסר על האימפריה הסאסאנית.[1] לפיכך מקורן של הצלחות עשוי להיות בסדנה הקשורה לקיסרות בקונסטנטינופול באופן ישיר.
מערך נראטיבי בן תשעה פריטים מכסף הוא ייחודי לתקופה הביזנטית. קורט ויצמן (Kurt Weitzmann) העלה את ההשערה כי מקור המודל של מערך כזה הוא בהשפעה מאמנות עיטורי כתבי יד, על אף הייחודיות של התיאורים.[2] יש להניח כי הצלחות נבנו כמערך שלם שמרכזו הוא הצלחת הגדולה ביותר המציגה את הקרב בין דוד לגוליית, וסביבה מאורגנות שאר הצלחות בהתאם לסיפור המקראי. ייתכן אף שסידור הצלחות תוכנן ליצור את האות היוונית X, המסמלת את ישו.[3]
חוקרים שהתמקדו באיקונוגרפיה של דימויים אלו הצביעו על האופן שבו שולבו דימויים מן המקרא עם סמלים וצורות ביטוי הלקוחים מן המסורת היוונית-רומית הפגנית. בתיאור הצגתו של דוד בפני שאול, לדוגמה, מתוארות הדמויות על רקע מבנה העשוי משני צמדי עמודים בסגנון קורינטי, הנושאים אפריז וקשת. למרות השטיחות של התיאור מבנה זה מופיע בשתי צלחות נוספות כחלק מקונבנצייה של תיאור קדושה ומלוכה. ארנסט קיצינגר, לדוגמה, השווה את תיאור זה לתיאור הקיסר תאודוסיוס הראשון על גבי צלחת כסף מן האקדמיה להיסטוריה במדריד (ראו תצלום). השוואה זו, טוען קירצגר, מאירה את הצד החילוני בתיאור שהוא דתי מעיקרו.[4]
| נושא התיאור | פרטים | תמונה |
|---|---|---|
| הקרב בין דוד לגוליית | קוטר 49.5 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
| משיחת דוד בידי שמואל | קוטר 26.7 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
| הצגת דוד בפני שאול | קוטר 26.7 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
| חימושו של דוד | קוטר 26.7 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
| נישואי דוד ומיכל | קוטר 26.7 ס"מ, אוסף מוזיאון קפריסין, ניקוסיה. | 
|
| זימונו של דוד | קוטר 14 ס"מ, אוסף מוזיאון קפריסין, ניקוסיה. |
|
| העימות בין דוד לאליאב | קוטר 14 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
| דוד נלחם בדוב | קוטר 14 ס"מ, אוסף מוזיאון קפריסין, ניקוסיה. ניו יורק. |
|
| דוד נלחם באריה | קוטר 14 ס"מ, אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק. | 
|
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Suzanne Spain Alexander, "Heraclius, Byzantine Imperial Ideology, and the David Plates", Speculum, 1977
- ^ ראו: Weitzmann, Kurt. "Prolegomena to a Study of the Cyprus Plates." Metropolitan Museum Journal, Vol. 3 (1970).
- ^ ראו: Masterwork of Byzantine Art THE DAVID PLATES: The Story of David and Goliath, The Metropolitan Museum of Art, 2001
- ^ ראו: E. Kitzinger, Byzantine art in the making: main lines of stylistic development in Mediterranean art, 3rd-7th century Cambridge, 1977, pp. 110-111