צריחת האנפה

צריחת האנפה (באנגלית: The Harsh Cry of the Heron) הוא ספר ההמשך לטרילוגיה הפופולרית מאת ליאן הרןסיפורי האוטורי, אשר יצא בשנת 2006. העלילה מתרחשת 16 שנים לאחר סיום אירועי הטרילוגיה, ומתארת את האירועים שמובילים בסופו של דבר למפלתו של טקאו, בהתאם לנבואה שנגלה לו שנים קודם לכן.

צריחת האנפה
The Harsh Cry of the Heron
Harsh Cry of the Heron.jpg
מידע כללי
מאת ליאן הרן
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
הוצאה
תאריך הוצאה 2006
הוצאה בעברית
הוצאה כנרת זמורה ביתן
תאריך 2008
סדרה
סדרת ספרים סיפורי האוטורי
ספר קודם נוגה הירח
הספר הבא רשת השמיים רחבה

תקציר העלילה עריכה

כעבור 16 שנים, טקאו וקאדה מולכים כעת על ממלכה משגשגת. יש להם שלוש בנות: שיגקו, והתאומות מיקי ומאיה. שיגקו, הבכורה והיורשת, עוברת הכשרה שבדרך כלל שמורה לבנים כיאה לשליטה לעתיד. הילדות הצעירות ירשו את יכולותיו של אביהן, והסביבה מתייחסת אליהן בחשד, כאל מקוללות. גם אמן לא מעכלת את הזהות המיוחדת שלהן, ולא מדברת עמן. אך יחסיהן עם שיגקו וטקאו חמים וקרובים. טקאו חי בפחד שהנבואה בדבר מותו תתממש, ושהוא ייהרג בידי בנו; בכורו, היסאו, נולד כתוצאה מיחסיו עם יוקי, וגודל על ידי הקיקוטה במטרה להורגו. קאדה עד מהרה יולדת בן, הראשון שלה והשני של טקאו.

איום חדש על טקאו מופיע. אראי זנקו ואשתו האנה כרתו ברית עם סאגה הידקי, מצביא אשר כבש את רוב איי האימפריה בשמו, לכאורה, של קיסר נטול כוח. סאגה דורש מטקאו לוותר על השלטון, כאשר ברצונו להושיב במקומות את זנקו כשליט בובה. בינתיים, קיקוטה אקיו, ראש משפחת קיקוטה הגולה, יחד עם הברברים הלבנים שהגיעו לחוף הממלכה, גם זוממים להפיל את טקאו. לקראת סוף חייו, מוטו קנג'י מנסה לראות את נכדו היסאו ולהגיע להסכמה עם בית קיקוטה. כשהוא מנסה לברוח עם הילד, הוא מבין כי היסאו הוא שר רוחות, בעל כוח לתקשר ולשלוט בנשמות המתים, למרות שעדיין לא פיתח את יכולות השליטה. הנשמה של אמו, יוקי, רודפת אותו. כשקנג'י מבין שלא יצליח לחמוק מידיו של אקיו, הוא מתאבד. עם מותו, הנאמנות של בני משפחת מוטו מחולקת בין האחיינית שלו שיזוקה (אמם של זנקו וטקו, הנאמנה לטקאו) וזנקו, אשר בברית עם אקיו.

מאיה סופג לתוכה, בטעות, רוח של חתול, ונאבקת להשתלט על הנשמה הפראית, שגורמת לה להיות מסוכנת לסביבה ואי יציבה. היא עוברת הכשרה תחת השגחתו של טקו, אך זה נרצח בהוראות אחיו זנקו, ומאיה נשבית על ידי אקיו. היסאו מגלה שיש לו מידת שליטה על רוח החתול שבמאיה, ודרכה הוא סוף סוף מסוגל לתקשר עם הרוח של אמו, אבל דוחה את תחנוניה של יוקי לחוס על חייו של טקאו. מאיה נמלטת בעזרת מיקי, והן חוזרות להאגי, בירת האוטורי, כדי להזהיר את אמן לגבי בגידתו של זנקו.

בניסיון להימנע מקרב עם סאגה שיחריב את ארצו שאך חזרה לפרוח, טקאו מסכים לתחרות קשתות, בה המנצח ישלוט בממלכת שלוש הארצות. בשל ידו הנכה של טקאו, שיגקו לוקחת את מקומו. האוטורי יוצאים המנצחים, וטקאו יוצא מהבירה בתהילה, ומשאיר מאחוריו כשי לקיסר את הקירין, חיה אקזוטית שהיא סמל של מזל וברכת האלים. אך הקירין משתחרר, ונשרך אחרי פמלייתו של טקאו. הדבר נחשב כעלבון לקיסר, וסאגה מנצל את ההזדמנות לרדוף את טקאו. בקרב שמתפתח, שני הצדדים סופגים הפסדים קשים, ולבסוף שיגרו יורה לסאגה בעין, והוא נסוג עם חייליו.

מאיה, תחת השפעתה של יוקי, מתגנבת לבית הוריה ובטעות הורגת את אחיה התינוק עם מבט הקיקוטה; מזועזעת ממעשה ידיה, היא בורחת. מיוסרת ואבלה, קאדה נופלת לאי שפיות זמנית כאשר האנה מגלה לה את דבר הנבואה לגבי מותו של טקאו, ועל קיומו של בן נוסף שלו. בזעמה, היא פוקדת שביתה (בית שיגרו לשעבר) יישרף עד היסוד, ויוצאת עם האנה ובניה לבירת אראי, קוממוטו, בעת שכוחותיו של זנקו מחריבים את האגי. טקאו מוצא אותה, ומנסה לדבר על ליבה, אך היא קוראת לשומרים. טקאו אינו מסוגל להילחם עם אשתו, אז הוא מוותר על השלטון לטובת בתו שיגקו. הוא פורש למקדש בטריאמה עם מיקי וחברו הוותיק קובו מאקוטו. כמה שבועות מאוחר יותר, אקיו והיסאו באים להרוג אותו, אבל ברגע האחרון, חמוש באקדח, היסאו קופא על מקומו ואינו מסוגל להרוג את אביו. אקיו חוטף את האקדח, והוא מתפוצץ בידיו, והורג אותו וגם את מאיה (הנשלטת באותו הרגע על ידי דיבוק החתול). טקאו, שמאמין שזה הזמן שלו, שם סכין בידיו של היסאו, ואז דוקר את עצמו באמצעותו. ובכך, מגשים את נבואת המוות שלו. 

סאגה מציע לשיגקו ברית בצורת הצעת נישואים, ושיגקו מסכימה, בתנאי שהיא תישאר שליטה-שותפה של שלוש הארצות. סאגה מסכים, וצבאותיהם המאוחדים מביסים במהרה את אראי. זנגו והאנה מבצעים ספוקו, יחד עם בנם הצעיר. אך לבקשת קאדה, סאגה חס על חייהם של שני בניהם האחרים, בתנאי שיוותרו על השם אראי. קאדה מביאה אותם לטריאמה, שם מאקוטו מבשר לה על מותו של טקאו. מלאת אשמה וצער, היא מתכוננת להתאבד. אך למראה של מיקי בתה, היא מחליטה להמשיך לחיות למענה ולמען כל ילדיה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה