קאבוס אבן וושמגיר

קאבוס בן וושמגיר
ابوالحسن قابوس بن وشمگیر بن زیار, شمس‌المعالی
	קבר קאבוס בעיר גונבד-י קאבוס
לידה	המאה ה-10; קוהיסטן, אפגניסטן
פטירה	1012; גרגאן
מדינה	טבריסתאן
מקום קבורה	מגדל גונבאד-י קאבוס
דת	אסלאם סוני
השושלת הזיארית
כינוי	קאבוס
אב	וושמגיר
צאצאים	מנוצ'יהר
	977–981; (כ־4 שנים)
	977–981; (כ־4 שנים)
	997–1012; (כ־15 שנים)
	997–1012; (כ־15 שנים)

קאבוס אבן וושמגיר (שם מלא: קאבוס אבו אל-חסן, קאבוס בן וושמגיר בן זיאר שמס אל-מעאלי, ابوالحسن قابوس بن وشمگیر بن زیار, شمس‌المعالی ), (שלט 977–981, 997-1012) היה השליט בן השושלת הזיארית של גרגאן ושל טבריסטן (אנ') באיראן של ימי הביניים. אביו היה וושמגיר ואמו הייתה בתו של מצביא (איספהבד) של השליט של השושלת הבוונדית (אנ'), שרווין השני (השליט העשירי של השושלת משנת 896 עד 930).^[1]

מאבק כוח עריכה

מאבקי הכוח במרכז אסיה ניזונו משנויים במאזן הכוחות באזור: השושלת הבויהית יצרה קונפדרציה ששלטה בין השנים 934–1062 מבגדד תחת הח'ליפות העבאסית, והתפשטה גם עד עומאן, הג'זירה, טבריסטן, וגרגאן. השושלת הסאמאנית שלטה בין השנים 819 - 1005 בטראנסאוקסאניה. במקביל קמה בין השנים 931–1090 שושלת איראנית חדשה, השושלת הזיארית, שהתעמתה עם השושלת הבויהית ובפועל שלטה בטבריסטן. שושלת זו יצרה ברית עם השושלת הסאמאנית על מנת לזכות בשלטון. עם מותו של וושמגיר ב-967, נוצר מאבק ירושה בין בנו הבכור, ביסוטון, ואחיו הצעיר קאבוס. ביסוטון פנה לבירה גרגאן כדי להשתלט על המדינה הזיארית אולם צבא של השושלת הסאמאנית שהגיע זמן קצר לפני מותו של וושמגיר למערכה משותפת נגד השושלת הבויהית, תמך בקאבוס^[2]. כאשר ביסוטון קיבל את עזרתו של השליט הבויהי רוקן אל-דאולה, הצבא הסאמאני עזב לח'וראסאן. קאבוס מצא בעל ברית חדש באל-חסן אבן אל-פיירוזאן, ששלט בסמנאן, אך ביסוטון כבש גם את גרגאן וגם את סמנאן, ואילץ את קאבוס לוותר על טענותיו כיורשו של אביו.^[2]

שלטון עריכה

מותו של ביסוטון בשנת 977 סיפק לקאבוס הזדמנות נוספת להשתלט על המדינה הזיארית. קאבוס נהנה מתמיכת מושל טבריסטן מטעם ביסוטון, דובאג' בן באני מגילאן, כמו כן הוא יכול היה להסתמך על תמיכת האימפריה הסאמאנית. הוא זכה לנאמנותו של הצבא הזיארי וקיבל גם סיוע מהשליט הבויהי עצ'ד אל-דולה. הוא השתלט על גרגאן ולכד את בנו של ביסוטון בסמנאן. ב-978 או 979 העניק הח'ליף אל-טאי לקאבוס את התואר "שמס אל-מעלי ".^[3]^[4]

בשנת 980 הציע קאבוס מקלט לשליט הבויהי של ריי, פח'ר אל-דולה, שנלחם לפני כן במלחמה אבודה עם עצ'ד אל-דולה. האחרון הציע לקאבוס כסף ושטחים בתמורה הסגרת פח'ר אל-דולה, אך קאבוס סירב. לאחר מכן פלש עצ'ד וכבש את טבריסטן. בשנת 981, אחיו של עצ'ד, מועאיד אל-דולה, כבש את גרגאן. קאבוס ופח'ר אל-דולה נאלצו לברוח לח'וראסאן שבאימפריה הסאמאנית. ^[5]הסמאנים שלחו כוח לכבוש חזרה את המחוזות, אך לא הצליחו.

בשנת 984 הצליח פח'ר אל דאולה לשחזר את שלטונו בשטחיו שבריי. עם זאת, בעצת הווזיר שלו, הוא סירב להחזיר את השליטה בגרגאן ובטבריסטן לקאבוס. קאבוס נאלץ לחיות בגלות עד שנת 997, עם מותו של פח'ר אל-דולה בנו הצעיר, מג'ד אל-דולה ירש את מקומו. תומכי השושלת הזיארית השיגו את השליטה ובטבריסטן ומשם כבשו את גרגאן. קאבוס חזר לגרגאן ב-998. מספר ניסיונות מאוחרים יותר של הבוהים לגרש אותו שוב, נכשלו.

אף על פי שהוא הכיר רשמית בריבונות של הח'ליפות, קאבוס שלט למעשה כשליט עצמאי למשך שארית שלטונו. הוא פתח את היחסים עם מחמוד מע'זנה, ובכך ייתכן שהכין את הרקע להשתלטות השושלת הע'זנווית על הזיארים. הבויהים לא יצאו נגדו במסעות נוספים. מצד שני, צרות פנימיות עלו עד מהרה לקאבוס במעמדו. גישתו הכבדה עם נושאי תפקיד רשמיים גרמה בסופו של דבר ליצירת קנוניה נגדו.

מנהיגי הצבא לא הצליחו ללכוד אותו בטירתו מחוץ לגרגאן, אך הם השתלטו על הבירה והזמינו את בנו של קאבוס מנוצ'יהר, מושל טבריסטן, להשתלט עליו. מנוצ'יהר חשש שיפסיד את הירושה אם יסרב להצטרף לקושרים. ^[6] הוא רדף אחרי קאבוס לבסתם, עיר בח'ורסאן הגדולה שם האחרון הסכים בסופו של דבר להתפטר. הקושרים שלחו את קאבוס לטירה בגרגאן. במהלך הדרך לטירה, שאל קאבוס את אחד המורדים, בשם עבדאללה, מי עומד מאחורי הקונספירציה. עבדאללה הגיב בשמות של חמישה גנרלים, וכן אמר שהוא אחד מהאנשים שמילאו תפקיד חשוב בקונספירציה. לאחר מכן הוא האשים את האכזריות של קאבוס כסיבה לנפילתו. קאבוס הסכים ואמר לעבדאללה שהיה צריך להורות על הוצאתם להורג של עבדאללה ושאר העבריינים לפני שהקנוניה התחילה. ^[7] לאחר מכן הגיע קאבוס לטירה, שם יוכל לבלות את שארית חייו במסירות. הקושרים, לעומת זאת, עדיין ראו בו איום והקפיאו אותו למוות בשנת 1012.^[8]

מגדל גונבאד קאבוס נבנה עבורו כקבר שלו, והוא הנושא ב- קאבוס נאמה, יצירה מרכזית בספרות הפרסית מהמאה האחת-עשרה, שנכתבה על ידי נכדו, קייקאבוס .

הערות שוליים עריכה

^ Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 235
^ ¹ ² Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 223
^ Encyclopaedia Iranica Foundation:C. Edmund Bosworth), ZIYARIDS, iranicaonline.org, ‏October 1, 2010 (באנגלית אמריקאית)
^ Encyclopaedia Iranica Foundation: C. Edmund Bosworth, BĪSOTŪN, ABŪ MANṢŪR (עמ' Vol. IV, Fasc. 3, pp. 305-306), iranicaonline.org, ‏December 15, 1989 (באנגלית אמריקאית)
^ Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 226
^ Gérard Chaliand, The art of war in world history: from antiquity to the nuclear age, 6. [print], Berkeley: Univ. of California Press, 1994, עמ' 430, ISBN 978-0-520-07964-9
^ Gérard Chaliand, The art of war in world history: from antiquity to the nuclear age, 6. [print], Berkeley: Univ. of California Press, 1994, עמ' 431, ISBN 978-0-520-07964-9
^ Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 232-233

קישורים חיצוניים עריכה

הערות של ריצ'רד פריי על הרנסנס של המאות ה-10 וה-11 במזרח איראן, Central Asiatic Journal I (1955) 137-143.

מדיה וקבצים בנושא קאבוס אבן וושמגיר בוויקישיתוף

קדם לו - ביסוטון

קאבוס אבן וושמגיר (977–1012)

יורש - מנוצ'יהר

[1] Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 235

[:0-2] ¹ ² Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 223

[iranicaonline.org-3] Encyclopaedia Iranica Foundation:C. Edmund Bosworth), ZIYARIDS, iranicaonline.org, ‏October 1, 2010 (באנגלית אמריקאית)

[4] Encyclopaedia Iranica Foundation: C. Edmund Bosworth, BĪSOTŪN, ABŪ MANṢŪR (עמ' Vol. IV, Fasc. 3, pp. 305-306), iranicaonline.org, ‏December 15, 1989 (באנגלית אמריקאית)

[5] Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 226

[6] Gérard Chaliand, The art of war in world history: from antiquity to the nuclear age, 6. [print], Berkeley: Univ. of California Press, 1994, עמ' 430, ISBN 978-0-520-07964-9

[7] Gérard Chaliand, The art of war in world history: from antiquity to the nuclear age, 6. [print], Berkeley: Univ. of California Press, 1994, עמ' 431, ISBN 978-0-520-07964-9

[8] Muhammad ibn al-Hasan Ibn Isfandiyar, Edward Granville Browne, An abridged translation of the history of Tabaristán, Leyden, E.J. Brill, 1905, עמ' 232-233

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]