קארל תאודור דרייר
קארל תאודור דרייר הבן (בדנית: Carl Theodor Dreyer, Jr; 3 בפברואר 1889 – 20 במרץ 1968) היה במאי סרטים דני. הוא נחשב בעיני מבקרים וקולנוענים רבים כאחד מגדולי הבמאים בתולדות הקולנוע. [1] [2] [3] [4] [5]
_by_Erling_Mandelmann.jpg) | |
| לידה |
3 בפברואר 1889 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1968 (בגיל 79) קופנהגן, דנמרק |
| מדינה |
ממלכת דנמרק |
| תקופת הפעילות |
1919 – 20 במרץ 1968 (כ־49 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס אריה הזהב (1955) |
| https://www.carlthdreyer.dk | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו עריכה
דרייר נולד כילד ממזר בקופנהגן, דנמרק. אמו הייתה משרתת שוודית לא נשואה ששמה יוספינה ברנהרדינה נילסון, ואביו ינס כריסטיאן טורפ, שהיה מעסיקה של אמו, הציע אותו לאימוץ. בשנתיים הראשונות לחייו שהה בבתי יתומים עד שאומץ בידי קארל תאודור דרייר האב, טיפוגרף (מומחה באמנות הדפוס) ואשתו, אינגר מארי. הוריו המאמצים היו לותרנים מחמירים ודרייר זכה ליחס מנוכר מצידם. דרייר היה תלמיד אינטליגנטי במיוחד, ובהיותו בן 16 עזב את הבית ואת החינוך הפורמלי. הוא ניתק עצמו ממשפחתו המאמצת, אולם חינוכם הנוקשה הותיר את חותמו על רבים מסרטיו.
דרייר הלך לעולמו בשל דלקת ריאות בהיותו בן 79. הסרט התעודי Carl Th. Dreyer: My Metier משלב זכרונות ממכריו.
קריירה עריכה
תחילה עבד דרייר כעיתונאי ומאוחר יותר הצטרף לתעשיית הסרטים, בתחילה ככותב כתוביות לסרטים אילמים ולבסוף כתסריטאי. ניסיונו הראשון בבימוי סרטים נחל הצלחה מוגבלת, והוא עזב את דנמרק על מנת לעבוד בתעשיית הסרטים הצרפתית. בזמן שהותו בצרפת התרועע עם ז'אן קוקטו, ז'אן הוגו ואחרים מסצנת האמנות הצרפתית. ב-1928 יצר את סרטו הקלאסי הראשון ז'אן ד'ארק (La Passion de Jeanne d'Arc). בהתבסס על תעתיק משפטה של ז'אן ד'ארק, יצר יצירת מופת של רגש, שיונקת במדה שווה הן מהריאליזם והן מהאקספרסיוניזם. על מנת ליצור את סרטו הבא, דרייר השתמש במימון פרטי של הברון ניקולאס דה גינזבורג, היות שתעשיית הסרטים הדנית הייתה בפשיטת רגל. Vampyr (1932) הוא הרהור סוריאליסטי בנושא הפחד. הלוגיקה מפנה מקום למצב הרוח ולאווירה בסיפור על אדם המגן על שתי אחיותיו מפני ערפד. הסרט מכיל דימויים חזקים רבים, כמו הגיבור, אותו מגלם גינזבורג (תחת שם המסך ג'וליאן וסט), החולם על קבורתו שלו ותשוקת הדם החייתית על פניה של אחת האחיות כשהיא סובלת מכישופו של הערפד. הסרט צולם כמעט ללא קול, אבל עם דיאלוגים דלילים ומוצפנים בשלוש גרסאות שונות – אנגלית, צרפתית וגרמנית.
שני הסרטים נכשלו בקופות, ודרייר לא יצר סרט נוסף עד לשנת 1943. דנמרק הייתה נתונה אז תחת הכיבוש הנאצי, ובסרטו "יום הזעם" (Day of Wrath) עסק בפרנויה שרחשה סביב ציד המכשפות במאה השש עשרה, בתרבות תאוקרטית נוקשה. ביצירה זו, ביסס דרייר את הסגנון שיאפיין את סרטיו המדברים: קומפוזיציות מוקפדות, צילום שחור-לבן עז מבע, ושוטים ממושכים מאוד. במהלך תריסר השנים עד לסרטו הארוך הבא, יצר דרייר שני סרטים תעודיים. ב-1955 ביים את "אורדט" ("Ordet - "the word), המבוסס על מחזה באותו שם, פרי עטו של קאי מונק. הסרט שוזר סיפור אהבה עם משבר אמוני. סרטו האחרון של דרייר היה "גרטרוד" (Gertrud) (1964). על אף שיש הרואים בו יצירה פחותה מקודמותיה, הוא מהווה סיום הולם לקריירה של דרייר, מכיוון שהוא מגולל את סיפורה של אשה, שלאורך כל תלאות חייה, אינה מביעה מעולם חרטה על הבחירות שהיא עושה.
הפרויקט הגדול של דרייר שלא זכה להשלימו היה סרט על ישו. אם כי התסריט כבר נכתב (פורסם ב-1968) המצב הכלכלי הלא יציב ותובענותו האמנותית של דרייר, יחד עם עיסוקים אחרים שלו, הותירו אותו בגדר חלום.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קארל תאודור דרייר
קארל תאודור דרייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קארל תאודור דרייר, באתר AllMovie (באנגלית)
קארל תאודור דרייר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ביבליוגרפיה
- קארל תאודור דרייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קארל תאודור דרייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ They Shoot Pictures, Don't They?: Carl Dreyer
- ^ Bright Lights Film Journal review of Day of Wrath, Order and Gertrud
- ^ Kamera.co.uk: Carl Dreyer
- ^ Allmovie: Carl Theodor Dreyer
- ^ The Passion of Joan of Arc review, סקירה של רוג'ר איברט