קבוצת השבעה
קבוצת השבעה (באנגלית: Group of Seven) הייתה קבוצה של ציירי נוף קנדיים בשנים 1920–1933, שהאמינה כי ניתן ליצור "אמנות קנדית ייחודית", ויזמה תנועה אמנות לאומית.[1] הקבוצה הוחלפה על ידי "קבוצת הציירים הקנדית" בשנת 1933, שכללה חברים מקבוצת ביבר הול שהיו בעלי היסטוריה של הופעה בעולם יחד עם קבוצת השבעה.[2]
חברי הקבוצה
עריכהפרנקלין קרמייקל (1890–1945), לורן האריס (1885–1970), אלכסנדר יאנג ג'קסון (1882–1974 ), פרנק ג'ונסטון (1888–1949), ארתור ליסמר (1885–1969), ג'יימס הארווי מקדונלד (1873–1932), ופרדריק וארלי (1881–1969).
מאוחר יותר הוזמן אלפרד ג'וזף קאסון (1898–1992) להצטרף בשנת 1926, אדווין הולגייט (1892–1977) הפך לחבר בשנת 1930, ולמוין פיצג'רלד (1890–1956) הצטרף בשנת 1932.
שני אמנים נוספים הקשורים לקבוצה הם טום תומסון (1877–1917) ואמילי קאר (1871–1945).
היסטוריה
עריכהטום תומסון, ג'. ה. מקדונלד, ארתור ליסמר, פרדריק ורלי, פרנק ג'ונסטון ופרנקלין כרמייקל נפגשו כעובדי חברת העיצוב Grip Ltd. בטורונטו. בשנת 1913 הצטרפו אליהם אלכסנדר יאנג ג'קסון ולורן האריס. לעיתים קרובות הם נפגשו במועדון האמנויות של טורונטו כדי לדון בדעותיהם ולשתף את אמנותם.[1]
קבוצה זו קיבלה תמיכה כספית מחברת המיכון החקלאי מאסי-האריס ומד"ר ג'יימס מק'קאלום. האריס ומקאלום בנו יחד את בניין הסטודיו בשנת 1914 כדי שישמש מקום מפגש ועבודה לתנועת האמנות הקנדית החדשה. מק'קאלום היה בעל אי במפרץ ג'ורג'יאן ותומסון עבד כמדריך בפארק הטבע אלגונקווין הסמוך, שני המקומות בהם הוא והאמנים האחרים נסעו לעיתים קרובות כדי לקבל השראה.[3]
הקבוצה הבלתי פורמלית התפצלה זמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במהלכה ג'קסון[4] וארלי הפכו לאמני מלחמה רשמיים. ג'קסון התגייס ביוני 1915 ושירת בצרפת מנובמבר 1915 עד 1917, ונפצע קשה. האריס התגייס בשנת 1916 והדריך נשק. הוא שוחרר במאי 1918 לאחר שסבל מהתמוטטות עצבים. קרמייקל, מקדונלד, תומסון, וארלי וג'ונסטון נותרו בטורונטו ונאבקו לשרוד כלכלית בזמן המלחמה. מכה נוספת לקבוצה הגיעה בשנת 1917 כאשר תומסון מת באופן מסתורי בזמן שייט בקאנו בפארק אלגונקווין. נסיבות מותו נותרות לא ברורות.
השבעה שהקימו את הקבוצה המקורית התאחדו לאחר המלחמה. הם המשיכו לטייל ברחבי אונטריו. ציירו את הנוף ופיתחו טכניקות לייצוגו באמנות. בשנת 1919 הם החליטו להפוך את עצמם לקבוצה המוקדשת לצורת אמנות קנדית ייחודית שעדיין לא הייתה קיימת, והחלו לקרוא לעצמם "קבוצת השבעה". לא ידוע מי בחר דווקא בשבעת הציירים האלה, אך נראה שהיה זה האריס. בשנת 1920 הם היו מוכנים לתערוכה הראשונה שלהם בזכות תמיכתו ועידודו המתמיד של אריק בראון, מנהל הגלריה הלאומית באותה תקופה. לפני כן אמנים רבים האמינו שהנוף הקנדי אינו ראוי לציור. הביקורות על התערוכה בשנת 1920 היו מעורבות,[5] אך ככל שהתקדם הזמן הקבוצה הוכרה כחלוצת אסכולת אמנות חדשה - קנדית.
חברי הקבוצה החלו לנסוע למקומות אחרים בקנדה לקבלת השראה, כולל קולומביה הבריטית, קוויבק, נובה סקוטיה והקוטב הצפוני. היו אלה האמנים הראשונים ממוצא אירופי שתארו את הקוטב הצפוני. הקבוצה קיבלה את ההחלטה - שכדי לקרוא לעצמה "אסכולה לאומית לציור" צריכים להיות חברים מחוץ לטורונטו. כתוצאה מכך, בשנת 1930 הצטרף אדווין הולגייט ממונטריאול, קוויבק ואחריו למוין פיצג'רלד מוויניפג, מניטובה בשנת 1932.
השפעת הקבוצה הייתה רחבה בסוף 1931, ולאחר מותו של ג'. ה. מק'דונלד בשנת 1932, הם כבר לא מצאו צורך להמשיך כקבוצת ציירים. הם הודיעו כי הקבוצה פורקה וכי תוקם אגודה חדשה של ציירים, המכונה "קבוצת הציירים הקנדית". הקבוצה הקנדית - שהורכבה בסופו של דבר מרוב האמנים המובילים בקנדה - קיימה את התערוכה הראשונה שלה בשנת 1933 והמשיכה לערוך תערוכות כמעט כל שנה כחברה מצליחה עד 1967.
גלריה
עריכה-
טום תומסון, קרח באביב -
טום תומסון, אגם הקאנו -
אמלי קאר, שביל ביער -
אמילי קאר, חוף הים -
אלכסנדר ג'קסון, סצנת מלחמה בצרפת -
אלכסנדר ג'קסון, התקפת גז -
ארתור ליסמר, בירוא היער
קישורים חיצוניים
עריכה
- קבוצת השבעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 David P. Silcox, The Group of Seven and Tom Thomson: Tom Thomson, Lawren Harris, J.E.H. MacDonald ... [et Al.], Firefly Books, 2003, ISBN 978-1-55297-605-0. (באנגלית)
- ^ Chilvers, Ian, Glaves-Smith, John (27 August 2009), "Group of Seven", A Dictionary of Modern and Contemporary Art, Oxford University Press,
- ^ Hill, Charles C. (2004). Group of Seven. The Oxford Companion to Canadian History. Oxford University Press.
- ^ Laura Brandon, Art and War, Bloomsbury Academic, 2007, ISBN 978-1-84511-237-0. (באנגלית)
- ^ Varley, Christopher. "Group of Seven". The Canadian Encyclopedia. Historica Foundation.