פתיחת התפריט הראשי

קונגרס חוק הבולים הייתה התכנסות של נציגים של שלוש עשרה המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, בתגובה לחוק הבולים שהטילה בריטניה על המושבות ב-1765. הנציגים החליטו על מגילת זכויות וכתבו עצומות למלך ולפרלמנט הבריטי. ישנם הרואים בקונגרס הבולים את הצעד המשמעותי הראשון לקראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

תוכן עניינים

ההתכנסותעריכה

חוק הבולים גרר תגובות נזעמות מצד תושבים רבים במושבות. קבוצת בני החירות המיליטנטית הצליחה לעורר זעם רב ולארגן הפגנות נגד הממשלה הבריטית. במאי 1765, בית הנבחרים של וירג'יניה גינתה את החוק והגינוי הופץ בין המושבות. ב-8 ביוני 1765 שלח ג'יימס אוטיס בתמיכת האספה הכללית של מסצ'וסטס, מכתב הקורא לכינוס של נציגי המושבות בניו יורק באוקטובר. נציגים של 9 מושבות מתוך ה-13 הגיעו לניו יורק. ארבע המושבות שלא שלחו נציגים: ניו המפשייר, וירג'יניה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה תמכו בכל זאת בהחלטת הקונגרס. לאחר שבועיים של דיונים, מה-7 באוקטובר עד ה-19 באוקטובר, הסכימו הנציגים על מגילת הזכויות והחליטו לשלוח עצומות למלך ולפרלמנט הבריטי.

הצהרת הזכויותעריכה

הצהרת הזכויות הכילה 14 נקודות ובהם:

  • רק לתושבי המושבות ונציגיהם יש זכות להטיל מיסים במושבות
  • זכותו של כל תושב למשפט על ידי חבר מושבעים
  • לתושבי המושבות אותן זכויות כמו לתושבי בריטניה
  • הפרלמנט הבריטי אינו יכול לייצג את תושבי המושבות אשר אינם רשאים להצביע לפרלמנט

תוצאותעריכה

קונגרס הבולים החליט גם על חרם על תוצרת בריטית כדי להימנע מתשלום מס הבולים וכן על צעדים אקטיביים נגד גובי המס, שכללו אלימות נגד הגובים והשמדת הבולים. חוק הבולים בוטל באביב הבא, וההצלחה של הפעולה המשותפת של תושבי המושבות, כמו גם ההצלחה של החרם על תוצרת בריטית שימנו את הדרך לפעילות משותפת של תושבי המושבות נגד הכתר הבריטי.

קישורים חיצונייםעריכה