פתיחת התפריט הראשי

קווינטוס קורטיוס רופוס

(הופנה מהדף קורטיוס)
אינקונבולה של Historiae של קווינטוס קורטיוס רופוס

קווינטוס קורטיוס רופוסלטינית: Quintus Curtius Rufus) היה היסטוריון רומאי שכתב ככל הנראה במאה ה-1 לספירה. ישנם חוקרים הסבורים כי חי ופעל בתקופת אוגוסטוס, ואחרים משערים כי חי בתקופת קלאודיוס או אספסיאנוס ואפילו מאוחר יותר.[1]

חיבורועריכה

יצירתו היחידה הידועה לנו ושרדה לימינו היא "תולדות אלכסנדר" (Historiae Alexandri), המגוללת את ההיסטוריה של אלכסנדר הגדול. שמו המלא של הספר הוא Historiarum Alexandri Magni Macedonis Libri Qui Supersunt - "כל הספרים על תולדות אלכסנדר הגדול ממוקדון שהשתיירו לימינו". חלקים גדולים מן החיבור חסרים: מבין 10 ה"ספרים" (פרקים) שהקיף החיבור שרדו 8 בלבד; שני הספרים הראשונים אבדו. הספר אינו כתוב בסדר כרונולוגי, וניכר כי כותבו אינו בעל מומחיות צבאית או מדינית. ברם, זהו המקור הקדום הטוב ביותר לתקופת אלכסנדר הגדול ששרד לימינו. כתבי היד של חיבור זה נושאים את שמו של קורטיוס רופוס, אך הידיעות אודותיו מעטות ומסופקות. פילולוגים אחדים סבורים, כי "קורטיוס רופוס" הוא שם עט, וכי זהותו ההיסטורית האמיתית של רופוס נשתכחה עם השנים ואבדה.

ארץ ישראלעריכה

בין תיאוריו יש גם התייחסות לארץ ישראל. בזמן שהמקורות היווניים העוסקים בכיבוש אלכסנדר את ארץ ישראל בשנת 332 לפנה"ס, מתרכזים בכיבוש עזה, קורטיוס רופוס מוסיף לזה מידע קצר אך בעל ערך:[1]

"בשעה שישב עדיין אלכסנדר במצרים והיה שרוי באבל על מותו הטרגי של הקטור בן פרמיניון, הגיעה אליו השמועה המחרידה מארץ ישראל שהשומרונים שרפו חיים את אנדרומכוס שנתמנה בשעתו מטעם פרמיניון לנציבם של חבלי סוריה וארץ ישראל הפנימיים; אלכסנדר הקדים את מועד יציאתו ממצרים. כשהגיע לארץ ישראל נמסרו לו מיד ראשי האשמים ברצח הנציב. במקום אנדרומכוס מינה אלכסנדר את מנון, שקיבל בשעתו מטעם אלכסנדר את ההגנה על צפון סוריה, ועשה שפטים ברוצחי אנדרומכוס."

קורטיוס רופוס היסטוריה של אלכסנדר ספר ד', ח' 10-9

מלבד קורטיוס, את אנדרומכוס זה מזכירים רק שני סופרים נוצרים: אוסביוס מקיסריה וגאורגיוס סינקלוס.[2] הנראטיב של קורטיוס תואם היטב למסורת הספרותית המדגישה את נטייתו של אלכסנדר לטובת היהודים.[3]

מים שקטיםעריכה

רופוס ציטט בספרו פתגם, אותו ייחס ליושבי באקטריה, שהוא ככל הנראה גרסה קדומה של הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק": altissima quaeque flumina minimo sono labi (בלטינית), שתרגומו המילולי: "העמוקים שבנהרות – קולם חרישי מִכּול".[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • "המצור על צור" (Quintus Curtius Rufus, Historiae Alexandri Magni, iv.2-4). תרגם מלטינית מאיר שש. הים, בטאון החבל הימי לישראל, נובמבר 1962.
  • "מעלליו של גל גאות" (Quintus Curtius Rufus, Historiae Alexandri Magni, iv.9-10). תרגם מלטינית מאיר שש. חיפה, "תורן" - דפים לבית צים, מס' 41, דצמבר 1962.
  • מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXXII. Curtius Rufus, pp. 447-449

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXXII. Curtius Rufus, p. 447
  2. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXXII. Curtius Rufus, p. 448
  3. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXXII. Curtius Rufus, p. 449
  4. ^ De Rebus Gestis Alexandri Magni, VII. iv. 13
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.