קורס הטיס בבייקרספילד

קורס הטיס בבייקרספילד, נפתח במרס 1948 (במלחמת העצמאות) בבייקרספילד שבקליפורניה.[1] הקורס היה קורס טיס מזורז, נמשך ארבעה חודשים בלבד ונערך בחשאיות כדי שלא יתגלה ל-FBI. הקורס נועד להכשיר טייסים יהודים, רובם בני היישוב, לשמש כטייסים במלחמת העצמאות. מארגן הקורס היה טדי קולק ובין בוגריו הידועים: אמנון (זיסט) ברמן, שפיקד על הקורס, זהרה לביטוב, שלמה להט (לנדאו), עמנואל רוטשטיין, ופלטיאל מקלף. הקורס פוזר ביוני 1948 לאחר שסוכני הבולשת הפדרלית גילו על המתרחש.

הקמהעריכה

אלינור רודניק, ביתו של אוסקר רדניק, שהיה אחד מהיהודים העשירים ביותר בארה”ב בשנות ה-40, הייתה בעלת שדה תעופה פרטי שהקימה בעצמה בכניסה הדרומית של העיר בייקרספילד שבקליפורניה. משדה תעופה זה הופעלו מטוסים פרטיים, מוניות אוויר, ופעל בו גם בית ספר לטיסה שהכשיר טייסים פרטיים והכשרת מכשירים.

מששמעה רודניק על פעילות הרכש של אל שווימר, יצרה קשר עם קולק שריכז את משלחת ההגנה בארה”ב ועסק ברכש. קולק נפגש עם רודניק ויחד החלו ברכש מטוסים, חלפים ונשק ליישוב. באחת הפגישות הללו הציעה לו רודניק טייסים בבית הספר שבשדה התעופה שלה, מספר אנשי ה”הגנה” ששהו בארה”ב וצעירים ארצישראלים, כדי שירתו כטייסים במסגרת “שירות האוויר” (הגנה), הגוף שקדם לחיל האוויר.

על משה גורן שיצא ללימודים בארצות הברית, הוטלה משימת הגיוס של חמישה עשר מועמדים לקורס. גורן חיפש בין סטודנטים ארץ ישראליים שלמדו בארה”ב, והתחיל מאלו ששימשו כמפקדים בפלמ”ח. אולם לבסוף הצליח לגייס שלושה עשר מועמדים בלבד.

הקורסעריכה

ב-1 במרץ 1948 הגיעו החניכים לשדה התעופה. חניכי הקורס היו עודד אברבנאל, אמנון ברמן, שרה גוברמן, דן (פיטר) גילברט, דוד דנקנר, משה הירש (עופר), ביל (בר עתיד) וילנצ’וק (ארד), מאיר חופשי, חיים טננבאום, זהרה לויטוב, שלמה לנדאו (להט), פלטיאל מקלף ועמנואל רוטשטיין. מתוכם רק לאברבנאל וחופשי היה ניסיון טיסה.

במשך ארבעה חודשים טסו החניכים בהדרכת שלושה מדריכי טיסה בוגרי הצבא האמריקאי: ג’ים קנילי, פול קליסי ופיט מאבל, שנשכרו ע”י רודניק. החניכים הוכשרו לטיס במטוסים קלים ומטוסי אימון דו מושביים, וגם בססנה AT-17.

מתכונת הקורס הייתה מרוכזת ומהירה כפי שהכשרו טייסים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. החניכים למדו ביום את תורות הטיס ואת מקצועות האווירודינמיקה והמטאורולוגיה, ובערב למדו ניווט בשיעורים שהועברו לטייסי מילואים של חיל האוויר האמריקאי במכללה סמוכה.

בשלב הראשוני טסו החניכים על מטוסים קלים: אירונקה צ’מפיון ולוסקומב סילבאייר, ועל מטוסי פיירצ’יילד PT-19 ו-PT-26 כ-70 שעות.

בשלב הבסיסי טסו על מטוסי וולטי BT-13 וליאנט כ-70 שעות ובמתקדם על מטוס AT-16 (גרסה קנדית של ההארוורד T-6 טקסן). בבית הספר היה מטוס אחד מסוג זה, והספיקו לטוס עליו מעט עד שפוזר הקורס ביוני 1948 לאחר שסוכני הבולשת הפדרלית גילו על המתרחש.

הדחת מפקד הקורסעריכה

לאחר שעבר את מבחני הטיסה בהצלחה,[2] הודח מפקד הקורס אמנון ברמן, בשל ויכוחים עם אלינור רודניק. על אף ההדחה שימש כטיס בחיל האוויר במלחמת העצמאות ובתפקיד זה נפל, גם דן גילברט הודח מהקורס לאחר שריסק מטוס באחת מנחיתותיו.

אחרית דברעריכה

לאחר פיזור הקורס, רודניק העבירה כנפי טייס קטנות ממתכת ועליהן חרוטות המילים: בייקרספילד איירפארק.

רודניק הועמדה לדין בארה”ב באשמה של הפרת הנייטרליות האמריקאית ונידונה לשנת מאסר על תנאי ולקנס כבד.[3]

פלטיאל מקלף ושרה גוברמן נישאו.

השתלבות בחיל האווירעריכה

חניכי הקורס הגיעו ארצה, הוצבו בטייסת א’ בשדה דב והשתתפו במלחמת השחרור למעט דן גילברט.

הערות שולייםעריכה