קיצוניות ורדיקליזם
| ערך מחפש מקורות | |
| ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | |
רדיקליות (באנגלית: Radicalism) הוא מינוח מתחום מדעי החברה המשמש לשם הגדרתן של תנועות וקבוצות חברתיות.
המינוח משמש בכמה אופנים. האחד לתיאור הימצאות בקצה, כלומר לתיאור קבוצות הרחוקות בהשקפותיהן או בגישתן מהקונצנזוס. מינוח זה משמש בהקשר של מיקום יחסי של אותה גישה/השקפה ביחס למכלול הגישות הקיימות באותה חברה. לעיתים רבות מדובר בגישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
האופן השני הוא כאשר מתארים גישה המאופיינת בתמיכה מוחלטת וחסרת פשרות באידאולוגיה מסוימת, הכוללת נקיטת פעולות לא מקובלות למען אותה אידאולוגיה[1] לעיתים, הדבר מלווה במוכנות לפעולות המנוגדות לחוק. פעילות כזו נעשית פעמים רבות בטענה כי, כביכול, החוק כשלעצמו אינו לגיטימי. לעיתים האוחזים בגישה קיצונית יטענו לקיומם של צידוקים מוסריים להבנתם לביצוע פעולות אשר נחשבות בדרך כלל כ-לא מוסריות. במקרה כזה משתמשים גם במינוח קיצוניות (Extremism)
הבדלים בין המונחים
עריכההמונח רדיקליות לא משמש תמיד בהלימה למונח קיצוניות. בעוד שרדיקליות יכולה להישמע גם מקרב הוגי דעות או אישי ציבור המייצגים קבוצות בולטות, הרי שקיצוניות על פי רוב מתייחסת לשוליים החברתיים. בעוד שקיצוניות לרוב מתנגדת לפשרות, גורמים רדיקליים עשויים לתמוך בפשרות וויתורים.
תפיסה רדיקלית איננה בהכרח קיצונית ותפיסה קיצונית איננה בהכרח רדיקלית. במצב בו הגישה הרווחת על פי הקונצנזוס היא שצריך לשנות את המצב הקיים, תפיסה שתתמוך בהשארת המצב כמו שהוא תיתפס כקיצונית. רדיקליות יכולה להיות נחלת הקונצנזוס בעוד שקיצוניות מעצם הגדרתה היא רחוקה מהקונצנזוס.
שני המונחים הללו מתייחסים לרוב לתיאור גישות פוליטיות. אך שניהם משמשים גם צרכים אחרים בשפה. לדוגמה, החלפה של כל הריהוט בחדר מסוים הוא מעשה רדיקלי מכיוון שחל שינוי מהשורש במראה החדר.
אטימולוגיה והיסטוריה
עריכהמקורה של המילה רדיקלי הוא במילה הלטינית radix שמשמעותה "שורש". הדבר מרמז לכך ששינוי רדיקלי הוא שינוי שורשי או עמוק - ההפך משינוי שטחי. השימוש במילה בהקשרים פוליטיים החל במאה השמונה-עשרה ותיאר את המצדדים בדמוקרטיה ליברלית בממלכה המאוחדת ובצרפת. כיום, המושג רדיקלי מזוהה לרוב עם המושג קיצוני, במובן של שמאל או ימין פוליטי הדוגל בשינוי בסיסי ועמוק, ומציב אלטרנטיבה ברורה למרכז הפוליטי. עם זאת, במדינה כמו ונצואלה למשל, השלטון של מפלגת השמאל שנהנה מתמיכה רבה בציבור הוא שלטון רדיקלי. המתנגדים לשלטון שנמנים עם המרכז הפוליטי ושתומכים בהשארת המצב הכלכלי כמו שהוא נתפסים כקיצוניים.
פעילות של קבוצות קיצוניות
עריכההדבקות הרבה במטרות, האופיינית לאנשים בעלי עמדות קיצוניות גורמת להם, בדרך כלל, לפעול בדרכים שונות למען השגת מטרותיהם במידה רבה יותר מאלו שנחשבים למתונים, ובכך לנסות להשפיע על הכלל מעבר למשקלם באוכלוסייה. דבר זה מתאפשר, לא אחת, עקב תופעת הרוב הדומם המאפשר השפעה זו.
ביקורות על המושג קיצוניות
עריכהחלק מהחוקרים דוחים את הרעיון שקיימת פילוסופיה של קיצוניות. כך למשל, אמר ג'רום הימלשטיין: "במקרה הטוב, אפיון זה אינו אומר דבר על האנשים להם מודבקת תווית זו. במקרה הרע, מצייר המונח תמונה מוטעית". קיימת טענה על כך שהניסיון לתייג אדם, קבוצה או פעולה כ"קיצוניים" מהווה, לעיתים קרובות, טכניקה לקידום מטרה פוליטית – בעיקר על ידי ממשלות המחפשות להגן על המצב הקיים, או על ידי צנטריסטים פוליטיים. במקרים אחרים הקיצוניות נדחית תוך שימוש בכשל הלוגי אד טמפרנטיאם. הפילוסופית איין ראנד הבחינה כי בפוליטיקה, המילה "קיצוני" הפכה מילה נרדפת ל"רשע" ללא קשר לתוכן העניין, וכי הרע הוא לא הדבר שלגביו הינך קיצוני אלא עצם העובדה שהינך קיצוני, כלומר עקבי, לגביו. באותו נושא אמר בארי גולדווטר: "ברצוני להזכירכם כי קיצוניות בהגנת החירות איננה תכונה רעה. והרשו לי להזכירכם עוד כי מתינות ברדיפת הצדק איננה מעלה טובה."
בדרך כלל, אנשים בעלי תדמית של קיצוניים אינם רואים את עצמם ככאלו באופן כללי, אלא נוטים לראות את הצורך בפעולות קיצוניות במצבים מיוחדים. ארגונים קיצוניים והתומכים בהם נוטים להצדיק את אמצעיהם הקיצוניים (בייחוד אלה שכוללים אלימות) על ידי האמירה: "ההבדל בין טרוריסט ללוחם חופש הוא באיזה צד אתה נמצא".
טענה נוספת גורסת שקיצוניות היא מונח תלוי זמן, שמשתנה בהתאם לנסיבות ובהתאם למקובל באותה עת.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Himmelstein, Jerome L. 1998. "All But Sleeping with the Enemy: Studying the Radical Right Up Close." Paper, annual meeting, American Sociological Association, San Francisco
