קלוג'רו מארונה
קלוג'רו מארונה (באיטלקית: Calogero Marrone; 12 במאי 1889 – 15 בפברואר 1945) היה עובד ציבור איטלקי אשר שימש כמנהל לשכת רישום האוכלוסין בעיריית וארזה שבלומברדיה בתקופת שלטונו של מוסוליני והנפיק מסמכים כוזבים ליהודים ולמתנגדי משטר בתקופת השואה. נעצר בעקבות הלשנה ונפטר במחנה הריכוז דכאו. על מעשיו ההירואיים הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם.[1][2]
 | |
| לידה |
12 במאי 1889 פווארה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1945 (בגיל 55) מחנה הריכוז דכאו, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| מקצוע |
עובד ציבור |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (21 באוקטובר 2012) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קלוג'רו מארונה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מארונה נולד בפווארה שבסיציליה. הוא לחם כסמל במלחמת העולם הראשונה ואז הפך למזכיר המקומי של איגוד הווטרנים בעיר הולדתו. כאשר השתלט בניטו מוסוליני על השלטון, מארונה סירב להיות חבר במפלגה הפשיסטית הלאומית והוכנס לכמה חודשים לכלא. בשנת 1931 מצא עבודה בעיריית וארזה, ועבר לצפון איטליה יחד עם אשתו ג'וזפינה וארבעת הילדים פיליפינה, סלבטורה, דינה ודומניקו.[3]
בווארזה התקדם לאחר שנים מספר לניהול לשכת רישום האוכלוסין המקומית, כשהוא ממונה על 12 עובדים. במקביל היה חבר בתא מחתרתי בשם "5 Giornate del San Martino". מתוך התנגדותו למשטר הפשיסטי, ניצל את תפקידו והנפיק תעודות רשמיות בזהות בדוויה למאות יהודים ואנטי-פשיסטים, שאיפשרו להם לחיות בביטחון או להימלט מאיטליה לשווייץ הנייטרלית. בעקבות הלשנה לשלטונות, נעצר ב-7 בינואר 1944 באשמת שיתוף פעולה עם תנועת ההתנגדות, סיוע ליהודים להימלט, והפרת חובות המשרד והמודיעין מול ועדת השחרור הלאומית – כשדי היה בכל אחת מהאשמות הללו להביא להוצאתו להורג על ידי כיתת יורים.[3]
קלוג'רו מארונה הושעה מעבודתו כבר ב-1 בינואר, וב-4 בינואר הוא הוזהר על ידי דון לואיג'י לוקאטלי, כומר שהיה קשור למחתרת, כי האס אס עומד לעצור אותו. למרות זאת לא ניסה לברוח, משום שהוא הבטיח לפודסטה דומניקו קסטלטי כי ישתף פעולה בחקירות הנוגעות אליו, בעיקר כדי להגן על משפחתו מפני תגמול. הוא נעצר ועונה בבתי כלא רבים, אך לא גילה דבר. הוא נשלח למחנה הריכוז בולצאנו, ובסופו של דבר הועבר לדכאו ושם נפטר ב־15 בפברואר 1945 מטיפוס.[3][4]
בשנת 2012 הוכר כחסיד אומות העולם.[5]
לקריאה נוספת עריכה
Franco Giannantoni e Ibio Paolucci, Calogero Marrone, un eroe dimenticato (Calogero Marrone, a forgotten hero), Edizioni Arterigere
קישורים חיצוניים עריכה
- קלוג'רו מארונה, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ https://www.yadvashem.org/righteous/statistics.html
- ^ https://it.gariwo.net/giusti/biografie-dei-giusti/shoah-e-nazismo/giusti-tra-le-nazioni-di-yad-vashem/calogero-marrone-1497.html
- ^ 1 2 3 http://www.anpi.it/donne-e-uomini/993/calogero-marrone
- ^ http://www.deportati.it/static/pdf/TR/2000/aprile/4.pdf
- ^ Marrone Calogero, באתר יד ושם (באנגלית)