קלויסטרלטינית: claustrum) הוא אלמנט אדריכלי באדריכלות של מנזרים, קתדרלות וכנסיות מנזר. הקלויסטר הוא חצר מרובעת, המוקפת בארבעת צדדיה בארקדות ובמרכזה גינה או רחבה מרוצפת. הקלויסטר מתוכנן כך שיהיה מוגן מפני גשם אך פתוח לאוויר הצח. קלויסטר הצמוד לקתדרלה (בעיקר באנגליה) מעיד כי שימש מוסד נזירי בשלב כלשהו.

קמרונות מניפה בקלויסטרים שבקתדרלת גלוסטר, אנגליה
קלויסטר של פרנציסקוס מאסיזי, בסורנטו, איטליה
הקלויסטר בקבר דוד המלך בהר ציון
הקלויסטר הצלבני המשוחזר בכנסיית הגואל

הקלויסטר הגדול ביותר נמצא במנזר צ'רטוזה די פאדולה (Certosa di Padula) בדרום איטליה ושטחו 12,000 מטר רבוע. בארץ ישראל השתמרו כמה קלויסטרים מימי הביניים. המוכר ביותר מביניהם הוא קבר דוד המלך בהר ציון. המבנה הוקם במאה ה-13 על ידי המסדר הפרנציסקני, ומשמש את ישיבת התפוצות.

במקורות תורניים

עריכה

הקלויסטר מוזכר ברש"י בביאור המושג התלמודי חצר המוקפת אכסדרה:

"דוגמה לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז של מיני האומות הם הגלחים (=כמרים) שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לו"[1].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קלויסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי מסכת סוכה דף יז עמוד א', ד"ה וכן חצר. ספר 'בית יער הלבנון' מאת הרב שי עילם, שם.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.