קלופידוגרל

תרכובת

קלופידוגרל (Clopidogrel) היא תרופה המשווקת בישראל בשמות המסחריים: פלוויקס, קלוד, קלופידקסל וקלופידוגרל טבע. תרופות אלה מעכבות את הצימות של טסיות דם וכך מונעות היווצרות של קרישי דם. התרופה מסייעת במניעה של אירועים לבביים ומוחיים.

קלופידוגרל
נתונים כימיים
מסה מולרית 321.059 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC B01AC04 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 113665-84-2
PubChem 60606
ChemSpider 54632
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שימושים בקליניקה

עריכה

קלופידוגרל היא תרופה המיועדת לשימוש במצבים הבאים: תסמונת כלילית חריפה (ACS), התרופה מסייעת במניעת התקפי לב במטופלים בעלי היסטוריה של אוטם בשריר הלב או מטופלים שסובלים מתעוקת חזה לא יציבה. בנוסף היא מסייעת במניעת אירוע של שבץ מוחי ואירועים של תנגודת עורקים פריפרית ובמחלת עורקים קורונריים.

אזהרות בשימוש

עריכה

אין ליטול את התרופה במצבים הבאים:

  • התרופה עוברת מטבוליזם על ידי ציטוכרום P450 ובתוך זה על ידי CYP2C19. מטופלים שסובלים ממחסור ב־CYP2C19 לא יכולים ליטול את התרופה.
  • דימום פעיל למשל: כיב פפטי, דימום תוך-גולגולתי וכו'
  • רגישות למרכיבי התרופה

תופעות לוואי

עריכה

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא דימום, אשר יכול להתבטא במגוון דרכים: החל מדימום קל מהאף, ועד הופעת שטפי דם תת-עוריים. כמו כן, ניתן לראות שלאחר פציעה נדרש זמן רב יותר עד שהדימום נפסק. במקרים נדירים התרופה יכולה לגרום לדימומים בשתן, במוח ובעיניים. תופעות הלוואי כוללות ביניהן רגישות יתר שיכולה להתבטא כפריחה, גרד, אדמומיות, קילוף של העור, קוצר נשימה (שיכול להתלוות בצפצופים, קשיי נשימה, ולחץ בחזה). בנוסף הרגישות יכולה לגרום להתנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: פה, שפתיים, לשון ועפעפיים. סוג נוסף של תופעות לוואי יכול להתבטא בירידה במספר תאי הדם הן לבנים והן אדומים. דבר היכול להתבטא באנמיה, חיוורון, עייפות, זיהומים חוזרים, חום גבוה ודימומים. יתר על כן, השימוש יכול לגרום למצב מסכן חיים בשם TPP בו יש חום גבוה, הופעות שטפי דם תת-עוריים, בלבול וצהבת.

הריון והנקה

עריכה

לא נמצא קשר בין נטילת התרופה בהריון לבין מומים בעובר או הפלות.

בזמן הלידה השימוש בתרופה מגביר את הסיכון של האמא לדימומים. מומלץ להימנע משימוש באפידורל בעת השימוש בתרופה בגלל הסכנה לדימומים בעמוד השדרה. אם יש אפשרות ניתן להפסיק את התרופה כ5–7 ימים לפני הלידה והשימוש באפידרול.

כיום לא קיימות עדויות על מעבר התרופה בהנקה ובנוסף לא נצפו תופעות בילודים של אימהות שנטלו את התרופה במהלך ההנקה.

פרמקולוגיה

עריכה

קלופידוגרל עובד כקדם-תרופה שעוברת אקטיבאציה לאחר הנטילה בגוף בשני שלבים. השלב הראשון כולל אקטיבאציה על ידי האנזים CYP2C19 והשלב השני על ידי CYP2C9. לאחר ההפעלה התרופה פועלת בכך שמעכבת בצורה בלתי הפיכה את P2Y12 שהוא רצפטור של ADP. לרצפטור תפקיד חשוב בהפעלה של טסיות ולכן כעת הן לא יפעלו ולא ייווצר קריש.

לתרופה לוקח כשעתיים עד שמתחילה לפעול וזמן מחצית החיים שלה הוא כ6 שעות לקדם תרופה וכחצי שעה כתרופה הפעילה. התרופה מתפנה גם בשתן וגם בצואה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קלופידוגרל בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.