קלרה פון וילה

קלרה פון וילה, (בגרמנית: Clara von Wille‏: 1838 - 15 במרץ 1883, הייתה ציירת חיות גרמנית מבית הספר בדיסלדורף.

קלרה פון וילה
Clara von Wille Hunde vor der Hütte.jpg
לידה 1838
דיסלדורף, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במרץ 1883 (בגיל 45 בערך)
דיסלדורף, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 במרץ 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי קרל פרדיננד זון, Ludwig Knaus, רוזה בונר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייםעריכה

קלרה פון וילה הייתה הצעירה מבין ארבע בנותיו של רב ההוסרים הפרוסי המלכותי קרל פרידריך פון בטשר (1785–1857) ואשתו יוליאנה וילהלמין שרלוט פון בוגנהאגן (1797–1871) ילידת דיסלדורף.[1]

ב־31 במאי 1859 נישאה לצייר הנוף והז'אנר יליד קאסל, אוגוסט פון וילה ברודסהיים, עמו התגוררה בויימאר בין השנים 1859–1862 ואז חזרה לדיסלדורף. ב-1860 היא ילדה את בנם פריץ פון וילה, שלימים הפך לצייר נוף חשוב. בן שני נולד לפני שחזרה לדיסלדורף. [2]

כתלמידה פרטית של קארל פרדיננד זון ולודוויג קנאוס, היא התאמנה בציור. לאחר מכן היא הייתה תלמידה של ציירת החיות הצרפתית רוזה בונר.

 
קלרה פון וילה, כלב שמירה

עם ציור של כלבים היא הציגה לראשונה ציור בתערוכה השנתית של אגודת האמנות של ריינלנד ווסטפליה בשנת 1856/57 בדיסלדורף. בתערוכות של סוחרי האמנות של דיסלדורף אדוארד שולטה וביסמייר וקראוס, היא יוצגה אז באופן קבוע עם "יצירות בעלי חיים".

התמונות הבאות נרכשו עבור מפעל תרומות לבניין קתדרלת קלן: אחרי הציד (1865), כלב ועוף (1877) ומעבר לחיפוש (1880).

בתערוכת האמנות של ברסלאו בשנת 1871 היא הציגה תמונות נוספות: האורח הלא קרוא, דיוקן כלבים, מסטיף ומשחק שועלים צעירים. רפרודוקציות של ציוריה הופיעו במגזינים המאוירים של אותה תקופה, כמו אורח מוזר (עורב תוקף שני כלבים מול הצריף שלהם).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלרה פון וילה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Wille, Clara von". In: Friedrich von Boetticher: Malerwerke des 19. Jahrhunderts. Beitrag zur Kunstgeschichte. Vol.II-2, Dresden 1901.
  2. ^ Wille, Klara von. In: Hans Vollmer (Hrsg.): Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart. Begründet von Ulrich Thieme und Felix Becker. Band 36: Wilhelmy–Zyzywi. E. A. Seemann, Leipzig 1947, S. 12.