פתיחת התפריט הראשי

קצב הנשימה הוא סימן רפואי, מן הסימנים החיוניים, המבטא את פעולתה של מערכת הנשימה. ככלל, קצב הנשימה נמדד כמספר נשימות בדקה. באדם בוגר קצב הנשימה התקין הוא 12–20 נשימות בדקה. הקצב מבוקר על ידי מרכז הנשימה בגזע המוח. מצבים פיזיולוגיים ומצבי מחלה שונים עלולים להביא לעלייה בקצב הנשימה (טכיפנאה), לירידה בקצב הנשימה (ברדיפנאה) ואף לדום נשימה (אפנאה).

תוכן עניינים

מדידהעריכה

בבדיקה הגופנית קצב הנשימה נמדד במנוחה על ידי מניית מספר הנשימות בדקה, כפי שהן באות לידי ביטוי בעליית בית החזה. מניית מספר הנשימות בחצי דקה והכפלת מספר זה בשתיים, נותנת קירוב טוב לקצב הנשימה. מכיוון שמודעות לנשימה משפיעה על קצב הנשימה, הבדיקה מתבצעת על פי רוב בעת הסחת הדעת מהנשימה.

שיטות נוספות למדידת קצב הנשימה הן בפנאומוגרפיה, המודדת בצורה מכנית או חשמלית את התרחבות בית החזה, או קפנוגרפיה, המודדת את הלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני באוויר הננשף ומתרגמת את תדירות השינוי לקצב הנשימה. האחרונה משמשת תדיר בעת ניטור סימנים חיוניים, בפרט באנשים מונשמים מלאכותית.

ערכים תקיניםעריכה

באדם הבוגר קצב הנשימה באדם בריא במנוחה הוא 12–20 נשימות בדקה, כשקצב הנשימה בנשימה מעט גבוה מבגברים.[1] מרכז הנשימה מגדיר את מקצב הנשימה הבסיסי סביב שתי שניות לשאיפה ושלוש שניות לנשיפה, קרי 12 מחזורים בדקה של נשימה.

טווח קצב הנשימה הממוצע לפי גיל
גיל מספר נשימות בדקה
0–6 שבועות 30–40
6 חודשים 25–40
3 שנים 20–30
6 שנים 18–25
10 שנים 17–23
אדם בוגר 12–20
65 ומעלה 12–28
80 ומעלה 10–30

חשיבות אבחנתיתעריכה

ערכו האבחנתי של קצב הנשימה כסמן להפרעה בתפקוד הנשימתי וכביטוי למחלה משמעותית מוגבל, שכן אין מתאם גבוה בין ריווי חמצן בדם לשינויים בקצב הנשימה.[2] עם זאת, ניטור קצב הנשימה משמש למעקב, יחד עם הסימנים החיוניים האחרים, אחר המצב הפיזיולוגי בחולים מורכבים, ומהווה סימן אזהרה מוקדם להידרדרות נוירולוגית, נשימתית או המודינמית.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ DeGowin’s Diagnostic Examination, עריכה: LeBlond RF, Brown DD, Suneja M, Szot JF, New York:McGraw-Hill, 10, 2014, פרק Vital Signs, Anthropometric Data, and Pain
  2. ^ W.R. Mower, C. Sachs, E.L. Nicklin, P. Safa, A comparison of pulse oximetry and respiratory rate in patient screening, Respiratory Medicine, 90, 1996-11, עמ' 593–599 doi: 10.1016/S0954-6111(96)90017-7

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.