קרב כרבלא (ערבית معركة كربلاء; "מערכת כרבלאא") התרחש ב-10 במוחרם, בשנה ה-61 לספירת האסלאם (9 או 10 באוקטובר 680) בכרבלא שבעיראק של ימינו. בצד אחד היו תומכיו וקרוביו של נכדו של מוחמד, חוסיין, ומולם ניצב כוח צבאי אשר נשלח מטעם יזיד הראשון, החליף האומיי.

קרב כרבלא
תאריכים 10 באוקטובר 680 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום כרבלא עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°36′55″N 44°01′53″E / 32.615277777778°N 44.031388888889°E / 32.615277777778; 44.031388888889
תוצאה ניצחון ח'ליפות אומיה
מפקדים

עוביד אללה אבן זיאד

חוסיין בן עלי

כוחות

4,000–5,000

70–145

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי המסורת, מחנהו של חוסיין הורכב מנכבדים בני משפחת מוחמד, 128 במספר, חלקם זקנים מאוד (בני יותר מ-90) וחלקם צעירים (בני 6 חודשים). חוסיין וכמה מבני מחנהו הגיעו עם נשותיהם וילדיהם. בצד השני, הכוחות החמושים של יזיד הראשון הונהגו על ידי עומר אבן סעד.

הסיבה לפרוץ הקרב הייתה התעקשותו של יזיד על כך שחוסיין יכיר בו כמנהיג הצודק והבלתי מעורער של האומה האסלאמית. חוסיין, בעל הייחוס המשפחתי המכובד לנביא, נחשב אדם אדוק כל חייו, והכרה כזאת מצידו הייתה נותנת לשאיפותיו של יזיד לגיטימציה מהדרג הגבוה ביותר. שניהם היו מודעים לכך. כאשר יזיד בחר לנצל את כוחה של המדינה כדי למנוע מים ומזון מאנשיו של חוסיין, בהם נשים וילדים, וכאשר חוסיין עמד בהתעקשותו שלא להכיר ביזיד, יזיד אמר לו שהוא ימות. חוסיין בחר למות. הוא ותומכיו נהרגו בידי כוחותיו של יזיד במהלך קרבות היום הראשון בכרבלא. הנשים השבויות עונו והושמו ללעג.

מורשת הקרב

עריכה

לקרב יש חשיבות גדולה להתפתחות מרידות נגד השושלת האומיית, ולהתפתחות האסלאם השיעי, שחרת על דגלו את האמונה כי "כל יום הוא עשוראא, כל מקום כרבלא".

הקרב של חוסיין בן עלי מצוין בתקופה של 10 ימים בחודש מוחרם כל שנה על ידי השיעים, ושיאם ביום העשירי, העשוראא, אותו הפכו השיעים לאחד הימים המרכזיים ביותר בדתם.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קרב כרבלא בוויקישיתוף