קריסטיאן ראוד
קריסטיאן ראוד, באנגלית: Kristjan Raud (22 באוקטובר 1865 - 19 במאי 1943) היה צייר סימבוליסט אסטוני [1] ומאייר שהיה ממייסדי המוזיאון הלאומי האסטוני. אלמנטים של פולקלור השפיעו על יצירתו. הסגנון שלו מזכיר את הפרימיטיבזם. אחיו התאום, פול ראוד, הפך גם הוא לצייר ידוע.[2] [3]
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1865 Viru-Jaagupi parish, אסטוניה  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1943 (בגיל 77) טאלין, אוסטלנד |
| מקום קבורה |
Rahumäe Cemetery |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
ראוד ואחיו בילו את שנותיהם הראשונות במריקולה, שם אביהם היה שומר. לאחר מותו המוקדם, הם נרשמו לבית הספר הקהילתי ברקובה, שם לימדו אותם בגרמנית. מאוחר יותר הוא הלך למכללה למורים בטארטו ולימד בבתי הספר המקומיים במשך כמה שנים.
בשנת 1892, כשלא היה מרוצה מהקריירה שלו, הוא עבר לסנט פטרסבורג, שם ציוריו הגיעו לידיעתו של יוהאן קולר. הוא חשב שלראוד יש פוטנציאל מסוים והמליץ לו להירשם לאקדמיה הקיסרית לאמנויות. ארבע שנים לאחר מכן, לאחר שסיים את לימודיו, נסע לגרמניה כדי ללטש את כישוריו. הוא שהה בדיסלדורף עם פיטר יאנסן, ולאחר מכן המשיך למינכן, שם לקח שיעורים פרטיים אצל אנטון אזבה ושיעורים באקדמיה לאמנויות יפות. [4]
כשחזר לטרטו, ארגן בית ספר לאמנים צעירים, כתב מאמרים לעיתונים המקומיים ולימד בגימנסיה. לאחר מותו של ג'יקוב הרט ב-1907, הוא הפך לתומך בהקמת מוזיאון המוקדש לפולקלור. שנתיים לאחר מכן, הוא הפך לאחד המייסדים והמארגנים של המוזיאון הלאומי האסטוני. בשנה שלאחר מכן סיפק איורים לשיריו של ג'והאן ליב.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא עבר לטאלין להתגורר עם אחיו. הוא חזר להיות מורה תוך כדי כך המשיך לצייר. ב-1919 הוא נבחר ליושב ראש אגודת המוזיאונים האסטונית והחל לעבוד במשרד החינוך. שיא הקריירה שלו הגיעה ב-1935, כאשר האגודה הספרותית האסטונית הוציאה מהדורה חדשה של האפוס הלאומי האסטוני, עם ציוריו כאיורים. ההדפסה הראשונה הגיעה ל-10,000 עותקים; מספר גדול מאוד באותה תקופה. ב-1938 הוענק לו מסדר הצלב האדום האסטוני.
המחויבות שלו לציור הייתה כזו שאפילו על מיטת דווי בבית החולים המשיך לצייר. הוא מת במהלך הכיבוש הגרמני ולכן, למרות תהילתו, הלווייתו הייתה צנועה מאוד.
באביב 1940, זמן קצר לפני הכיבוש הסובייטי, נערכה תערוכה גדולה של יצירותיו והממשלה הכריזה עליה כ"שנת קריסטיאן ראוד". [5] אנדרטה לזכרו הוקמה בזמן השלטון הסובייטי בשנת 1969. ארבע שנים לאחר מכן, נוסד ״פרס קריסטיאן ראוד לאמנות״ על ידי אגודת האמנים האסטונית בשיתוף עם העיר טאלין.
מ-1992 עד 2011, כשאסטוניה אימצה את האירו, דמותו של ראוד הייתה על אחד משטרי הכסף.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Symbolism in the Art of the Baltic States". KUMU. 2018. Archived from the original on 28 February 2019
- ^ Rasmus Kangro-Pool, Kristjan Raud, 1865-1943, Eesti NSV Kunst, 1961
- ^ Lehti Viiroja, Kristjan Raud 1865 - 1943: looming ja mōtteavaldused, Eesti NSV Kunst, 1981
- ^ Brief biography and appreciation
- ^ "Kristjan Raud, the Last National Romantic Artist of the Nordic Countries"