קרישנה
קְרִישְנָה (ⓘⒾ, מסנסקריט: שחור-כהה, שובה לב, מושך ביותר) הוא אחד האלים ההודיים החשובים והפופולריים ביותר. בווישנויזם, קרישנה נחשב להתגלמות (אווטארה) השמינית של האל וִישְׁנוּ. אולם יש הרואים בקרישנה את האלוהות. כך למשל, על פי הגאודיה וישנוה קרישנה הוא המקור לאל וישנו ולא רק התגלות שלו.
תפקיד | אל הינדואי |
---|---|
תרבות | הינדואיזם |
אב | Vasudeva |
אם | Devaki |
אחים | סובהאדרה, בלאראמה |
בן או בת זוג | Rukmini, Bhadra, Lakshmana, Satyabhama, Jambavati, Nagnajiti, Kalindi, Mitravinda, Rohini, Lalita |
צאצאים | פראדיומנה, Samba |
קרישנה ועלילותיו מתוארים בפרוטרוט בבהגוואטה פוראנה הווישנאוית. קרישנה מתואר שם כתינוק, כילד שובב וכנער רועה בקר (קרישנה גופאלה), המנגן בחליל ומקסים את הנערות הרועות את בקרן ומפתה אותן. בין רועות הבקר, בולטת אהובתו הגדולה של קרישנה ראדהא, וסיפור אהבתה מוצג בגיטה גווינדה של המשורר הסנסקריטי ג'איה דווה. המאמינים בקרישנה מזדהים עם דמותה של ראדהא (המגלמת בעצמה את אהבתו של קרישנה) באהבתה לקרישנה וזוהי דרך מרכזית לשירות מסור ודבקות (בהקטי) באל קרישנה.
הופעה מרכזית אחרת של קרישנה במיתולוגיה ההודית היא בהגאוואד גיטה, שהיא חלק מתוך האפוס הסנסקריטי המהאבהארטה, וכן בחלקים אחרים של המהאבהארטה. קרישנה מופיע במהאבהארטה כנסיך וכיועץ. בבהגאוואד גיטה הוא מופיע כרכבו של הנסיך והלוחם הגדול ארג'ונה ומתגלה כדמות של מורה רוחני (גורו) המעניק לו הנחיות פילוסופיות, כשארג'ונה נתקף בספקות בשדה הקרב אם לצאת להילחם. במהלך הנאום הפילוסופי שהוא נושא לפניו הוא גם מתגלה לפניו כאל הגדול וישנו (שעל פי הגאודיה ווישנאווים אינו אלא היבט של קרישנה).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- עמרם פטר, המיתולוגיה ההודית, ספרי תל אביב, 2001.
- אופירה גמליאל, שיוה ביער האורנים: סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, הוצאת כתר, 1999.
- יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר, הוצאת מפה, 2005.
- קים נוט, הינדואיזם, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998.
- איתמר תאודור, הבהגווד גיטא (תרגום מסנסקריט), הוצאת כרמל, 2002.
- בהגוד-גיתא כפי שהיא, הוצאת "נאמנות ספרי בהקטיודאנתה", 2011
קישורים חיצוניים
עריכה- קרישנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרישנה (אל הינדי), דף שער בספרייה הלאומית
- קרישנה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)