קרלו ברגונצי
קרלו בֶּרְגוֹנְצִי (באיטלקית: Carlo Bergonzi; 13 ביולי 1924 בוידאלנצו – 25 ביולי 2014) היה זמר אופרה איטלקי, שנחשב לאחד הטנורים המוערכים ביותר של התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. ביצע והקליט תפקידי בל קאנטו ווריזמו רבים, אך מעל לכל מזוהה הוא עם יצירותיות הבימתיות של ג'וזפה ורדי, לרבות יצירות מוכרות פחות של המלחין, שסייע ב"החייאתן". קולו של ברגונצי סווג כטנור ספינטו (ראו סיווג קולות הטנור). הוא ניחן במוזיקליות רבה, בחוש דרמטי ובפיסוק אלגנטי של המשפטים המוזיקליים.
 | |
| לידה |
13 ביולי 1924 Polesine Parmense, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2014 (בגיל 90) מילאנו, איטליה |
| מוקד פעילות |
איטליה, ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1948 |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קרלו ברגונצי נולד בווידאלנצו הסמוכה לפארמה. הוא החל בלימודי השירה לאחר בחינה שעבר בגיל 14, אז, עוד כזמר בריטון. במהלך מלחמת העולם השנייה נכלא ברגונצי במחנה גרמני לשבויי מלחמה עקב פעילות אנטי־נאצית. בתום המלחמה שוחרר, שב לאיטליה, והחל בלימודי המוזיקה בקונסרבטוריון על שם אריגו בויטו בפארמה. את הופעת הבכורה שלו עשה ברגונצי בתפקיד שונאר (בריטון) באופרה לה בוהם מאת פוצ'יני בעיר קטניה שבסיציליה, ב־7 באוגוסט 1947, כשהיה בן 23. בהמשך הופיע בתפקידי בריטון אחרים בכמעט 20 אופרות שונות.
לאחר אימונים מחודשים של קולו, עשה ברגונצי את הופעת הבכורה שלו כטנור בשנת 1951 בתפקיד הראשי באופרה אנדראה שנייה מאת אומברטו ג'ורדאנו. באותה השנה, ערכה רשת הרדיו הארצית של איטליה "RAI" בשיתוף עם ברגונצי סדרת הפקות של אופרות פחות מוכרות של ורדי, לציון חמישים שנה למות המלחין.
בשנת 1953 הופיע ברגונצי לראשונה בבית האופרה "לה סקאלה" במילאנו בהופעת הבכורה של האופרה "מאזאניילו" מאת יאקופו נאפולי בתפקיד הראשי. באותה שנה הופיע לראשונה בלונדון בתפקיד אלווארו באופרה "כוחו של גורל" מאת ורדי. בשנת 1955 הופיע לראשונה באמריקה ב־"Lyric Opera of Chicago" ובשנה שלאחר מכן הופיע ב"מטרופוליטן אופרה". ב־1962 הופיע לראשונה ב"קובנט גארדן" שוב בתפקיד אלווארו. ב־1966 הופיע בתפקיד קאניו באופרה "ליצנים" מאת רוג'רו ליאונקוואלו תחת שרביטו של הרברט פון קאראיין. בניצוחו של קאראיאן אף הוקלטה האופרה. הקלטה זו נחשבת עד היום להקלטת מופת היסטורית.
ברגונצי המשיך לשיר בשנות השבעים בבתי האופרה החשובים בעולם ובשנות השמונים התמקד יותר ברסיטלים.
בשנת 1996 השתתף ברגונצי בערב גאלה שנערך לציון 25 שנים של ג'יימס לוויין כמנצח במטרופוליטן. את הופעת הפרידה הרשמית שלו נתן ברגונצי ב־17 באפריל באותה שנה ב"קרנגי הול". עם זאת, משכה עניין רב הודעה כי ברגונצי עתיד לשיר ־ב-3 במאי 2000 את התפקיד הראשי באופרה "אותלו" מאת ורדי בביצוע קונצרטי (כלומר, ללא בימוי), במיוחד בהתחשב בעובדה שלא ביצע תפקיד זה על הבמה מעולם. ברגונצי לא הצליח לסיים את ההופעה וזמר מחליף הוזמן להמשיכה. הקלטות פיראטיות של החזרה הגנרלית מראות כי קולו של ברגונצי נותר "רענן" יחסית לגילו אז, 75.
לאחר פרישתו היה ברגונצי רוב זמנו במלון "I due Foscari" בבּוּסֶטוֹ, שבו נמצאת אף ה"אקדמיה וֶרדיאנה". ברגונצי אף עסק בהדרכת זמרים רבים, המפורסם שבהם הוא סלווטורה ליצ'יטרה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרלו ברגונצי
קרלו ברגונצי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קרלו ברגונצי, באתר AllMusic (באנגלית)
קרלו ברגונצי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קרלו ברגונצי, באתר Discogs (באנגלית)- קרלו ברגונצי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קרלו ברגונצי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
