קתרין ויילי

אמנית אמריקאית

אנה קתרין וייליאנגלית: Anna Catherine Wiley;‏ 18 בינואר 1879 - 16 במאי 1958) הייתה אמנית אמריקאית, שפעלה בעיקר בראשית המאה העשרים. קתרין ויילי ציירה סדרה של יצירות אימפרסיוניסטיות שזכו בפרסים רבים בתערוכות ברחבי דרום ארצות הברית. בשנת 1926, סבלה מהתמוטטות נפשית, ומעולם לא חזרה לצייר.[1]

קתרין ויילי
Catherine Wiley
קתרין ויילי, דיוקן עצמי, 1910
קתרין ויילי, דיוקן עצמי, 1910
קתרין ויילי, דיוקן עצמי, 1910
לידה 18 בינואר 1879
Rocky Top, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1958 (בגיל 79)
נוקסוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טנסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי פרנק דומונד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים עריכה

קתרין ויילי נולדה בקול קריק, טנסי, בתם של אדווין פלויד ויילי ומרי מקאדו ויילי. היא הייתה נכדתו של עורך הדין ואיש העסקים הבולט, ויליאם גיבס מקאדו (האב), ואחייניתו של שר האוצר האמריקני ויליאם גיבס מקאדו, ג'וניור. אביה עבד בתעשיית כריית הפחם, אך בשנת 1882 המשפחה עברה לנוקסוויל . [2]

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19, ויילי למדה באוניברסיטת טנסי, שם זכתה להכרה ראשונית בכמה איורים שיצרה לספר השנה של בית הספר. היא עברה לניו יורק בשנת 1903 ללמוד בליגה לסטודנטים לאמנות וקיבלה הדרכה נרחבת מהאימפרסיוניסט פרנק דומונד (1865–1951). [3] תקופתה בניו יורק חשפה אותה בפני מגוון אמנים ותנועות אמנות, היינו אסכולת אשקאן, אסכולת הברביזון ויצירותיו של האימפרסיוניסט ויליאם מריט צ'ייס, שכל אלה השפיעו על עבודתה המאוחרת.

בשנת 1905, לאחר שהייה קצרה בבית הספר לאמנות של ויליאם צ'ייס בניו יורק, ויילי חזרה לנוקסוויל כדי ללמד אמנות באוניברסיטת טנסי. היא המשיכה לקבל הדרכה מהצייר לויד ברנסון, והפכה במהרה לדמות מובילה בחוג האמנות בעיר. בשנת 1910, ויילי קיבלה את הפרס על "האוסף המפואר ביותר" בתערוכה האפלצ'יאנית של נוקסוויל, והועמדה בראשותו מחלקת האמנויות בתערוכת השימור הלאומית של העיר בשנת 1913. בשנים שלאחר מכן, ויילי זכתה בעקביות בפרס הצייר הטוב ביותר בתערוכות אזוריות שונות, ויצירותיה הוצגו באקדמיה הלאומית לעיצוב, באקדמיה לאומנויות פנסילבניה ובמוזיאון לאמנות סינסינטי, בין השאר.

 
קתרין ויילי, אשה עם שמשיה, 1915

בעקבות מות אביה (בשנת 1919) והמדריך שלה הצייר ברנסון (בשנת 1925), סבלה ויילי מהתמוטטות נפשית ממנה לעולם לא התאוששה, והיא אושפזה עד מותה בשנת 1958. היא קבורה בבית הקברות העתיק של נוקסוויל.[1] אחותה של ויילי, אלינור מקאדו ויילי (1876–1977), הייתה גם אמנית אזורית ידועה.

בינואר 2012, מכירת ציור משנת 1913 של ויילי נמכר ב -107,000 דולר במכירה פומבית בנוקסוויל. הציור נרכש על ידי מוזיאון נוקסוויל לאמנות.[3] בנובמבר 2012, מוזיאון האמנות ההיסטורי של נוקסוויל, והאוסף ההיסטורי של קלווין מ. מקונג של מחוז נוקס, איחד את המשאבים שלהם לרכישת ציור נוסף של ויילי, שכותרתו "זמן חליבת הבוקר", תמורת 77,000 דולר. [4]

יצירתה עריכה

ויילי תוארה כאימפרסיוניסט הראשונה של נוקסוויל. כמו אימפרסיוניסטים רבים בתקופה זו, היא הושפעה מיצירתו של הצייר הצרפתי אדואר מאנה. העבודות הידועות ביותר שלה נוטות לתאר נשים ופנים, ומאופיינות בצבעוניות חיה ומשיכות מכחול. הסגנון שלה נסחף לעבר אימפרסיוניזם מופשט בהמשך הקריירה שלה.

 
קתרין ויילי, בוקר, 1915

האוסף ההיסטורי של קלווין מ. מקונג הוא הבעלים של האוסף הגדול ביותר של יצירותיה של ויילי, עם יותר משלושה תריסרי ציורים, כתריסר רישומים וספרי אלבומים שלה. במוזיאון נוקסוויל לאומנות מוצגים שלושה ציורי ויילי וארבעה רישומים. עבודותיה של ויילי הוצגו במוזיאונים שונים כולל המוזיאון המטרופוליטני של ניו יורק, מוזיאון מוריס לאמנות באוגוסטה, ג'ורג'יה, הגלריה לרנסאנס צ'ארלסטון והמוזיאון לאמנות גרינוויל בגרינוויל, דרום קרוליינה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרין ויילי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה