קתרינה ויזאני
קתרינה ויזאני (אנגלית: Catterina Vizzani; 1719 – 16 ביוני 1743) הייתה אישה איטלקייה שבשמונה השנים האחרונות לחייה התלבשה כגבר, תוך כדי שהיא מכריזה על זהותה כג'ובאני בורדוני. סיפורה עורר תשומת לב מיד לאחר מותה, כאשר התגלה כי מדובר היה במותה של אישה.[1]
בהיותה בתו של אב נגר ממוצאו במילאנו, פייטרו ויזאני, לא היה ידוע דבר על ילדותה עד גיל 14. ג'ובאני, אשר בזמנו נקרא בפי כולם כקתרינה, למד לקרוא, לכתוב ולרקום. החדשות הראשונות על נטייתו לאהוב נשים (נטייה אשר הוגדרת כהומוסקסואלית על ידי בני תקופתו בשל היותה נקבה בלידתה, אך למעשה הטרוסקסואלית בהיותה זכר במשך חייה) מתוארכת לגיל 14, כאשר הלך בלילה לאחת מחברותיו עבור פעילות רקמה, מרגריטה. כפי שסיפר הביוגרף שלו, המנתח והאינטלקטואל המפורסם ג'ובאני ביאנצ'י, בהיותו מקור חיוני ויחיד, "אהבה זו נמשכה יותר משנתיים מאושרות בין קתרינה למלגריטה". אביה של מרגריטה גילה את הפרשה, ואיים בפנייתו לג'ובאני (קתרינה), שברחה מהבית ומאותו רגע לבשה בגדי גברים והכריז על זהותה כג'ובאני בורדוני.[2]
בורדוני עבד אצל כומר בפרוג'ה במשך ארבע שנים. לאחר מכן עבדה כרגלן עבור קבלייר פרנצ'סקו מריה פוצ'י האציל במונטה פולצ'יאנו. בזהותו כבורדוני, היה ידוע בפרשיות האהבה שלו עם נשים והיה לו מעמד של פתיין. בשנת 1743, בורדוני שכנע את אחייניתו של כומר לברוח עימו לרומא. בני הזוג נורו בדרך ובורדוני נפצע אנושות. על ערש דווי, בורדוני הודה לכאורה בפני נזירה כי הוא נולד כנקבה ביולוגית, בעוד לאחר מכן ביקש לכאורה להיקבר בבגדי נשים ולהתכבד בתואר של בתולה.
פרופסור ג'ובאני בטיסטה ביאנצ'י לנוטומי, מנתח איטלקי, בדק את שרידיו של בורדוני כדי לקבוע אם יש הסבר פיזי לנטייתו המינית. הלווייתו של בורדוני זכתה לביקור נרחב, מכיוון שהציבור התייחס אליה כאישה שמתה על בתוליה. כשמותו התפשט, התגלה כי מדובר באישה ביולוגית, והבשורה התפשטה במהירות. ביאנ'צי, שנדהם מהסיפור, החל מיד לאסוף חומר לכתיבת הביוגרפיה שלו על בורדוני. ב-19 בספטמבר 1744 פרסם בפירנצה את הביוגרפיה על שמו, "היסטוריה קצרה של חייה של רומן קתרינה ויזאני, שבמשך שמונה שנים התלבשה בשמלה של גבר כמשרתת, שלאחר מקרים שונים נהרגה סופית ונמצאה בפולצ'לה גופתה על ידי פרופסור ג'ובאני ביאנצ'י לנוטומי בסיינה". בשנת 1751 פורסמה בלונדון עם תרגומה לאנגלית על ידי ג'ון קללנד, "ההיסטוריה וההרפתקאות האמיתיות של קתרין ויזאני" לצד הערות ושינויים, אחריה הוצאה מחדש ארבע שנים מאוחר יותר. בשנת 1755 הופיעה גרסתה הגרמנית בלייפציג בכתב עת מדעי.
הערות שוליים עריכה
- ^ Homosexuality in Eighteenth-Century England: The Case of Catherine Vizzani, 1755, rictornorton.co.uk
- ^ Marzio Barbagli Storia di Caterina che per ott’anni vestì abiti da uomo, Bologna, Il Mulino, 2014, Storia e Futuro, 2014-12-26 (ב־)