ראול דופי
ראול דופי (צרפתית: Raoul Dufy; 3 ביולי 1877 - 23 במרץ 1953) היה צייר צרפתי מזרם הפוביזם.
 | |
| לידה |
3 ביוני 1877 לה האבר, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1953 (בגיל 75) פורקלקייה, צרפת |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
פוביזם |
| הושפע על ידי |
Charles Lhuillier |
| יצירות ידועות |
La Fée Électricité |
| פרסים והוקרה |
מפקד בלגיון הכבוד |
  | |
חייועריכה
ראול דופי נולד בלה הבר, נורמנדי למשפחה בת תשע נפשות. הוא עזב את בית הספר בגיל 14 לטובת עבודה בחברה ליבוא קפה. כשהיה בן 18 החל לקחת שיעורי ערב באמנות בבית הספר לאמנות בלה הבר. בין השאר למד על יצירותיו של אז'ן בודן במוזיאון בעיר.
הוא שירת שנה בצבא, ובשנת 1900 זכה במלגה בבית הספר הלאומי לאמנות בפריז. שם הוא למד בצוותא עם ז'ורז' בראק, והושפע מאמנים אימפרסיוניסטים כמו קלוד מונה וקאמי פיסארו.
בשנת 1905 נחשף ליצירה של אנרי מאטיס, שהשפיע על סגנונו וקירבה אותו לזרם הפוביזם.
דופי פגש לראשונה את זרם הפוביזם בסאלון דה אינפנדנטס בשנת 1905, ולאחר מכן התאים את הסגנון למטרותיו. במהלך חייו, האמן נסע הן בחו"ל והן בצרפת, מצייר נופים של הים התיכון בעיר ניס, כמו גם סצינות של מרוצי סוסים. במהלך שנות ה-20 עבד דופי במגוון של חומרים, בייצור קרמיקה, שטיחי שטיח, וקישוטים אדריכליים בקנה מידה גדול. העבודה שלו לביאנלה ה -26 של ונציה זכתה בו בפרס הגדול ביותר לציור ב -1952, שנה לפני מותו.[1]
הוא צייר מספר ציורי קיר לבנייני ציבור ועסק בעיצוב אופנה בשיתוף עם המעצב הצרפתי פול פוירה.
הוא מת בצרפת ב-23 במרץ 1953 ונקבר בקרבה לאנרי מאטיס, בבית קרבות בסימיז, פרבר של ניס.
