ראסטפארי
ראסטפארי היא תנועה דתית-תרבותית מונותאיסטית שמקורה באוכלוסייה השחורה בג'מייקה, ואשר רואה בהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה את התגלמותו של האל (הקרוי ג'ה) על פני אדמות, כחלק מהשילוש הקדוש.
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | נצרות |
| מקור השם |
היילה סלאסי, קיסר אתיופיה  |
| הושפע מ | יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות |
  | |
מקור השם ראסטפארי נגזר משמו של היילה סלאסי, ששמו לפני הכתרתו לקיסר אתיופיה היה ראס טפרי מקונן. תואר האצולה האתיופי ראס, שמשמעותו המילולית הוא "ראש", מקביל לתואר האירופי דוכס.
היסטוריה עריכה
הראסטפארי, שהייתה בראשית דרכה תנועה לשחרור השחורים מעליונות הלבנים, התפתחה בג'מייקה של תחילת המאה ה-20 ועם הזמן הפכה לדרך חיים ולאמונה בטבעונות, בניקיון הגוף מכימיקלים מלאכותיים ובשחרור המוח והגוף מכבלי החברה המודרנית המושחתת.
אבי התנועה היה מרקוס גארבי מג'מייקה שפעל למען זכויות השחורים משנת 1914 ועד אמצע שנות ה-30. הוא הקים את הארגון המאוחד לשיפור שחורים (United Negro Improvement Association, או בקיצור Unia).
גארבי היה אדם כריזמטי אשר סחף ועורר השראה במיליוני שחורים, קבוצות רבות שכונו "גארביסטים" עקבו אחריו. חברי אחת מקבוצות אלו הפכו לראסטות הראשונים (כינוי למאמיני הראסטפארי). זמר הרגאיי הג'מייקני בוב מארלי הביא לפרסום עולמי של תנועת הראסטפארי. כיום יש כמיליון בני אדם ברחבי העולם המשתייכים לדת זו, כולל קהילות וריכוזי ראסטות לבנים ואסייתים באירופה, בעיקר בבריטניה, וכן ברוסיה, באוקראינה, ביפן ובארצות הברית.
תאולוגיה עריכה
הדת הראסטפארית היא שילוב של יהדות, נצרות אתיופית ודתות אליליות אפריקניות.
התנ"ך נחשב לספר קדוש אצל הראסטות, וכך גם הכברה נגסט ("תפארת המלכים") הנחשב להמשך של התנ"ך, קדוש אף הוא באתיופיה, וכך גם הברית החדשה. ספר אחר, הנחשב קדוש לא פחות ורוב הראסטות מאמינים בו, נקרא "The Holy Piby" ("הפיבי הקדוש").
היילה סלאסי עריכה
ערך מורחב – היילה סלאסי, קיסר אתיופיה
אמונת הראסטה בקיסר אתיופיה היילה סלאסי מבוססת על התנ"ך, הברית החדשה וחוכמתו. האמונה נחלקת למספר חלקים, יש הרואים בסלאסי שיבה נוספת של ישו, יש הרואים בו את ישו השחור (הראשון), יש הרואים בו התגלמות החוכמה של ג'ה (ללא כוחות על טבעיים) ויש כאלה המאמינים שהוא ג'ה בגוף אדם בעל יכולת לעשות ניסים.
האמונה מתבססת על נבואות האומרות בעיקרון שיקום אדם מזרע שלמה ודוד שיוכתר להיות קיסר (עם תארים ספציפיים מאוד) ובחלקן כתוב שהוא יהיה מארץ כוש (אתיופיה) והוא יהיה המשיח.
יסודות הראסטה עריכה
הראסטות, שרובם מתנזרים, מאמינים כי הגוף הוא מקדש לאלוהים (הקרוי "ג'ה" ונחשב לאותו אל של היהודים, הנוצרים והמוסלמים), ועל כן יש לכבד את הגוף ולשמרו בריא ונקי מרעלים, נקי מהשחתה מכוונת, כמו קעקועים ופירסינג. רוב הראסטות צמחונים, אחוז ניכר מהם טבעונים, וחלקם אוכלים רק אוכל שאינו מבושל ונמצא במצבו הטבעי, ללא כל שינוי. מעט מאוד ראסטות הם אוכלי בשר.
קנאביס עריכה
הראסטות מאמינים שצמח הקנאביס (הנקרא "עשב" או "גאנג'ה") קדוש. הם מגנים שימוש במריחואנה לשם ההנאה, ומעשנים לצורך התקרבות לאלוהים, למטרות רפואיות ועל מנת להתחבר לתת מודע בשילוב מדיטציה. באמונתם מוזכר קבר שלמה שהיה מוקף בצמח זה.
ראסטות עריכה
- ערך מורחב – ראסטות
הראסטות (הנקראות גם "דרדלוקס") הן קווצות שיער המאוחדות יחד על ידי קשרים והן נוצרות על ידי הימנעות מסירוק השיער. לפי נזירות זו אסור להסתרק או להסתפר, ולאחר תקופה ממושכת של שמירה על חוקים אלה נוצרות הראסטות. הראסטות מסמלות את הנזירות ואת השורשים של הראסטה, וכן את החזרה למקור ולטבעיות. הן אף משולות לכתר או לרעמת אריה, חיה בעלת זיקה דתית. כמו כן ישנם פירושים לכך שהראסטות הן סימבוליקה לשלשלאות, שהאדם (ובפרט השחור) לא חופשי. בעלי הראסטות שואבים את השראתם משמשון הגיבור, וסבורים שכוחם טמון במחלפות השיער שלהם.
דיבור עריכה
שפת הראסטות היא ג'מייקנית (פטואה) עם שינויים. הפטואה התפתחה במקור כדרך לצחוק על האנגלית של הסוחרים הלבנים של העבדים וכן כדי שהעבדים יוכלו לדבר בינם לבין עצמם מבלי שהסוחרים הלבנים של העבדים יבינו[דרוש מקור].
הראסטות מחליפים ברוב המילים את האות U ב-I כדי להראות שאין כזאת הפרדה בין "אני" ל"אתה", אני ואתה זה בעצם אותו דבר, אותה רוח, אותו כוח חיים, ולכן ראסטות גם במקום we, you, us וכדומה אומרים I and I, כלומר אני ואני, כדי להראות את האחדות.
ראסטות משתמשים בביטוי זה גם במקום I, me כדי להראות את השלמות עם ג'ה, I אחד מסמל את האדם וה-I השני מסמל את ג'ה, שהוא בעצם תמיד נמצא איתנו בכל אדם ואדם.
ראסטות רואים בחברה המודרנית דבר מלא רוע אשר חייבים לשנותו ולהחדיר אליו צדק ושלום, הם קוראים לחברה הזו "באבילון" (שמשמעותה "בבל" - על שם חטא היוהרה של האנושות בבניית מגדל בבל). המילה באבילון משמשת גם כדי לתאר דברים מושחתים ורעים באופן כללי, הנובעים ממצב של 'גלות' תודעתית. בהרבה שירי רגאיי חוזר המוטיב של המצאות בבבל ובשאיפה לחזור לציון, לשורשים, למקורות.
זרמים בראסטפארי עריכה
בראסטה שלושה זרמים ומנהגים הנקראים "בתים" (Houses):
- ניאבינגי (Niyabinghi) - אין לו מנהיג והוא מבוסס בעיקר על שמירת פן ההתחברות לטבע והאמונה כי כולנו אחד ומחוברים לאל.
- בובו אשאנטי (Bobo Ashanti) - מנהיג זרם זה הוא הנסיך אמונואל הראשון. ראסטות בזרם זה רואים בו גלגול של ישו, ובסלאסי את אלוהים בגוף אדם. חוקי הזרם מבוססים על חוקי התנ"ך, וחבריו חיים בקהילות סגורות. בובו הוא סלנג לאפריקני, אפריקה הוא ביתה הרוחני של ג'אמייקה. השם אשאנטי מקורו בשמו של שבט דתי עתיק. ה"בובים" עומדים כנגד כל אופן של דיכוי או שיעבוד, כמו זו שנכפתה עליהם על ידי הבאבילון (מייצג את העולם המערבי הממוסד והמושחת). הם נמנעים ממיסוד החינוך והדת ובחרו ליצור קהילות נפרדות, שם הם מקיימים חיים חסכוניים על פי האמונות המחמירות שלהם.
- "שנים עשר השבטים של ישראל" ( Twelve Tribes of Israel) - זרם זה נחשב למתון יותר, ועל אף שמו, הוא דומה לנצרות יותר משני הזרמים האחרים.
- ראסטות לא חייבים להשתייך לאחד מהזרמים. ההשתייכות והקבלה נעשות מתוך רצון אישי ואם זקני הזרם מוכנים לקבל את המועמד.
- לא כל אדם המאמין בראסטפארי נקרא "ראסטה" - רק בהגיעו לרמת רוחניות מסוימת הוא יכול להיקרא בשם זה.
