רג'ינלד קל
רג'ינלד קל (באנגלית: Reginald Kell; יורק, אנגליה, 1906 - 5 באוגוסט 1981 פרנקפורט, קנטקי, ארצות הברית) היה קלרניתן בריטי.
 | |
| לידה |
8 ביוני 1906 יורק, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1981 (בגיל 75) פרנקפורט, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית למוזיקה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
קלרינט |
  | |
קריירה
עריכהעל קל נאמר, שהיה הקלרינטן הראשון שיכול היה לנגן ללא זיוף מלמעלה למטה והוא היה הנגן הראשון החשוב, שהשתמש בוויברטו באופן מודע ועקבי בצליל שלו ובמובן זה הציב לו כמופת את עמיתו האבובן לאון גוסנס (ג'ק בריימר היה גם הוא חלוץ בוויברטו, אבל הוא התפרסם במועד מאוחר יותר מקל). בהשראת הזמרות הגדולות שפגש, בייחוד קירסטן פלגסטד, שאף קל לחקות את צלילי קולותיהן החמים ועשירי הביטוי בקלרינט.
סר תומאס ביצ'ם בחר בו להיות קלרינטן ראשי בתזמורת הפילהרמונית של לונדון לפני מלחמת העולם השנייה ובפילהרמונית המלכותית אחריה. בראשונה החליף אותו ברנרד וולטון ובשנייה ג'ק בריימר.
ההקלטה שעשה לחמישיית הקלרינט של ברהמס עם רביעיית בוש נחשבה לציון דרך וקבעה אמת מידה. רפרטואר הסולו שלו נמשך מקורלי ולפניו עד ליצירות המאה ה-20.
קל היגר לארצות הברית בשנת 1947, שם בנה לו קריירה קונצרטית מצליחה. הוא פרש בגיל מוקדם, בן 51.
קישורים חיצוניים
עריכה
רג'ינלד קל, באתר AllMusic (באנגלית)
רג'ינלד קל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רג'ינלד קל, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
