רוברט גורדיס
הרב ראובן גורדיס, ובלועזית רוברט (באנגלית: Robert Gordis; ד' באדר א' תרס"ח, 6 בפברואר 1908 – כ"ז בטבת תשנ"ב, 3 בינואר 1992) היה ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
 | |
| לידה |
6 בפברואר 1908 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1992 (בגיל 83) מנהטן, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
בית המדרש לרבנים באמריקה |
| השקפה דתית |
יהדות |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גורדיס נולד בברוקלין, בנם של היימן וליזי לבית אנגל. הוא למד במכון למורים של ישיבת רבינו יצחק אלחנן וסיים תואר ראשון בסיטי קולג' של ניו יורק. הדוקטורט שלו, תחת הבלשן ומבקר המקרא מקס מרגוליס בקולג'דרופסי ללימודים עבריים, עסק בקרי וכתיב בנוסח המסורה. לנוכח השפל הגדול, נאלץ גורדיס לוותר על קריירה אקדמית והחליט להפוך לרב. הוא הצטרף לבית המדרש לרבנים באמריקה כמרצה ב-1931, ובאותה שנה החל לכהן כרב בטמפל בית-אל שבקווינס. הוא שירת את הקהילה עד במשך שלושים-ושבע שנים. נסמך לרבנות בבית המדרש ב-1932. ב-1937 הצטרף כאיש סגל למחלקה לרבנות, וב-1940 מונה לפרופסור לפרשנות המקרא.
גורדיס היה מהמנהיגים הבולטים בקרב הדור הצעיר בבית המדרש לרבנים באמריקה, שביקשו לקדם את הפיכת היהדות הקונסרבטיבית לזרם בעל זהות ברורה. עד סביבות מלחמת העולם השנייה, "קונסרבטיבי" היה מעט יותר מאשר כינוי נרדף לאגף המתון של האורתודוקסיה. סגל בית המדרש וחברי כנסת הרבנים של בוגריו, ששירתו ב"בתי הכנסת המאוחדים של אמריקה" שהוקם כגוף קהילתי קטן ב-1913, היו בעלי גישה אקדמית למקורות היהודיים וליברלים יחסית. אך הם נזהרו מלנקוט במדיניות פסיקה עצמאית שהייתה גוררת מתח עם הרבנים האורתודוקסים. ב-1944 מונה גורדיס לנשיא כנסת הרבנים, והיה מהדוחפים לגבש סדר יום עצמאי, ולהעברת השליטה מן האקדמאים השמרנים והזהירים בבית המדרש לידי רבני בתי-הכנסת, שעמדו במגע ישיר עם הקהל. הוא שירת כחבר בוועד ההלכה של התנועה במשך עשורים, עד פרישתו.
ב-1945 מונה גורדיס לראש הוועדה שהופקדה על עריכת סידור תפילה חדש לקהילות. הסידור המקוצר, שנכללו בו לראשונה שינויים ניכרים ביחס לנוסח האורתודוקסי, זכה לפופולריות רבה. באותה שנה הוציא מנשר אודות הפילוסופיה של הזרם, וייסד את הבטאון שלו, כתב-העת Conservative Judaism. הוא עזב את ראשות כנסת הרבנים ב-1946. ב-1948 מונה כנציג התנועה למועצת בתי-הכנסת של אמריקה, הגוף העל-זרמי של יהדות ארצות הברית, ושירת תקופה קצרה כנשיא הארגון. ב-1970 ישב בראש הוועדה שהופקדה על הקמתו-מחדש של ועד ההלכה הקונסרבטיבי, לאחר שרוב חבריו התפטרו עקב סירובם להסכים לכך שגרים לא יצטרכו לטבול. בשלהי שנות ה-70 דחף לאפשר סמיכת נשים לרבנות, שהתאפשרה ב-1983. ב-1988 ישב בראש הוועדה שהפיקה את הצהרת האמונה הקונסרבטיבית היחידה שחוברה אי-פעם, "אמת ואמונה" (נכדו, הרב דניאל גורדיס, סיפר שסבו הצדיק את שמירת ההלכה והמסורת לא בטיעונים תאולוגיים, אלא בקביעה "מנהג כלל ישראל הוא"). הוא חיבר ספרים רבים על יהדות בעידן המודרני, וב-1979 היה זוכה הפרס הלאומי לספרים יהודיים עבור חיבורו Love and Sex: A Modern Jewish Perspective.
בנוסף לתפקידיו ברבנות, גורדיס הוסיף להתקדם באקדמיה, בתחום ביקורת המקרא. הוא התמחה בספרות החכמה, בייחוד איוב ומשלי, בשירה ורטוריקה תנ"כית, ובנוסח המסורה. מ-1948 ועד ל-1957 היה מרצה באוניברסיטת קולומביה, וב-1953 היה היהודי הראשון ללמד בסמינר התאולוגי של האיחוד בניו יורק. ב-1961 מונה לפרופסור למקרא בבית המדרש, וב-1974 קיבל קתדרה כפרופסור למקרא ולפילוסופיה של הדת. במקביל, מ-1967 עד 1974 היה פרופסור ללימודי דת באוניברסיטת טמפל. ב-1970 היה פרופסור אורח באוניברסיטה העברית.
לקריאה נוספת עריכה
- Pamela Susan Nadell, Conservative Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook, ABC-CLIO, 1988. עמ' 113–116.
קישורים חיצוניים עריכה
ראובן גורדיס (1908-1992), דף שער בספרייה הלאומית
