רוזלבה קריארה
רוֹזָלבָּה קַרִיאֶרָה (באיטלקית: Rosalba Carriera; 12 בינואר 1673[1], ונציה – 15 באפריל 1757, ונציה), הייתה ציירת איטלקייה שפעלה בתקופת הרוקוקו. היא ידועה בזכות הדיוקנאות שציירה בצבעי פסטל. מקובל לחשוב שהיא הייתה הראשונה להשתמש בפסטל ביצירה מוגמרת[2][3].
 | |
| דיוקן עצמי 1715 | |
| לידה |
12 בינואר 1673 ונציה |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1757 (בגיל 84) ונציה |
| לאום | איטלקייה |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | רוקוקו. |
קורות חייה
עריכהרוֹזָלבָּה נולדה בוונציה[4]ב-2 בינואר 1673. הוריה היו אלבה פורסטי (Alba Foresti) שהייתה רוקמת תחרה ואנדריאה קריארה פקיד. רוֹזָלבָּה הייתה הבכורה לשתי אחיותיה ג'והנה (1675-1735) ואנג'לה (1757 - 1677). האב נפטר כשהייתה צעירה ומאז עזרה בפרנסת המשפחה בהכנת עיצובים עבור עבודות התחרה של אמה, ובהמשך במכירת יצירותיה. בין מוריה היו הצייר ואומן התחריטים ג'וספה דיאמנטיני (Giuseppe Diamantini ) (אנ') והצייר אנטוניו בלסטרה (Antonio Balestra) (אנ').
בגיל 72 (ב-1745) קַרִיאֶרָה התעוורה.
נפטרה בוונציה ב-15 באפריל 1757 ונקברה שם בכנסיית סן וייו (San Vio)[5][6]
פעילותה המקצועית
עריכהכישוריה האמנותיים של רוֹזָלבָּה התגלו בגיל צעיר, בהכנת עיצובים עבור עבודות התחרה של אמה. כשעסקי התחרה נחלשו רוֹזָלבָּה מצאה אפיקים אומנותיים חדשים שאיפשרו לה להמשיך ולתמוך בכלכלת המשפחה. ב-1701 החלה לצייר עיטורים מיניאטוריים למכסים של תיבות טבק הרחה. ב-1703 החלה לצייר ציורי דיוקן. דיוקנאות אלו זכו להצלחה רבה, בין השאר בזכות אספן וסוחר האמנות הוונציאני אנטוניו זאנטי (Antonio Zanetti)(אנ'). שבמשך השנים רכש רבות מעבודותיה, ובאמצעות קשריו עם אספני אומנות אחרים הפיץ את שמה ברבים.
בעקבות ההצלחה הכלכלית עברה יחד עם אימה האלמנה ואחותה ג'ובאנה, למעון המשקיף על התעלה הגדולה. שם גם קיימה את הסדנה שלה, בה עבדה יחד עם שתי אחיותיה ותלמידתה פליצ'יטה סרטורי. במהלך השנים הפכה הסדנה לתעשייה של ממש שפרט לדיוקנאות המקוריות עצמן הכינה גם העתקים ופסטישים. הם גם קיבלו הזמנות להכנת העתקים ופסטישים של דיוקנאות שנעשו על ידי אמנים אחרים. קַרִיאֶרָה ניהלה התכתבות ענפה עם לקוחות וסוכנים ברחבי אירופה. על סמך התכתבות זו ידועים גם התעריפים שלה: דיוקן רגיל עלה 22 דוקטים של זהב וציור מורכב כמו "ארבעת העונות" עלה 240.
מכובדים מכל אירופה שביקרו בוונציה הזמינו ממנה ציורי דיוקן. ביניהם, מקסמיליאן השני מבוואריה, פרדריק הרביעי מדנמרק ואוגוסט השלישי, מלך פולין. האחרון גם רכש יותר מ-150 מיצירותיה[7]. הייתה פופולרית מאוד גם באנגליה והמלך ג'ורג' השלישי רכש רבות מיצירותיה.
ב-1721 הוזמנה, על ידי הבנקאי ואספן האומנות פייר קרוזה (Pierre Crozat)(אנ'), לעבוד בפריז. אחותה אנג'לה והגיס ג'ובאני אנטוניו פלגריני (אנ')[8] התלוו אליה. לפי היומן שלה ציירה 50 דיוקנאות במהלך 18 חודשי שהותה בפריז. היא ציירה רבים מבני האצולה, מהדופן לימים המלך לואי החמישה עשר ומטה. בפריז ביקרה בסדנאות של מספר ציירים ובמיוחד העריכה את אנטואן ואטו ואף הכינה שני ציורי דיוקן שלו.
ב-1730 הוזמנה לחצר הקיסר קרל הששי בווינה והכינה פורטרט של הקיסרית אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל.
יצירתה
עריכהסגנון הציור של קַרִיאֶרָה היה "מעורפל" והתאפיין בצבעים עדינים ובהירים. היא נודעה בעיקר בזכות ציוריה בפסטל, טכניקה שהתאימה לסגנון הרוקוקו כיוון שיצרה "קצוות רכים ומשטחים מחמיאים".
קַרִיאֶרָה התמחתה והתפרסמה בציורי הדיוקנאות. אבל זה לא היה התחום היחיד בו עסקה. את הקריירה האמנותית שלה החלה בציורי מיניאטורות, בהמשך דרכה ציירה גם אלגוריות שהמפורסמת בהן היא "4 העונות".
דיוקן הפסטל המוקדם ביותר המוכר כיום הוא הדיוקן של אנטוניו זאנטי מ-1700, נמצא כיום במוזיאון הלאומי בסטוקהולם.
באתר The Athenaeum מוצגות 129 יצירות שלה. בספרה של ברנרדינה סאני (Bernardina Sani) מ-2007 מופיעות 440 יצירות שלה.
תערוכה לציון 300 שנים להולדתה התקיימה ב-1975 במוזיאון Staatliche Kunsthalle בקרלסרוהה.
תערוכת דיוקנאות בפסטל של קַרִיאֶרָה מתקיימת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בקיץ 2017.
כתבים
עריכהרוֹזָלבָּה השאירה אחריה מסמכים כתובים רבים: מכתבים, יומן שכתבה במהלך שהותה בפריז ואוטוביוגרפה קצרה. כל אלה שמורים בספרייה הלורנציאנית בפירנצה.
כיבודים
עריכה- חברת האקדמיה של סן לוקא ברומא - 1704.
- חברת האקדמיה הצרפתית - 1720.
- חברת האקדמיה של בולוניה(אנ') - 1720 .
השפעתה
עריכהישנם חוקרים הסבורים כי התפוצה הרחבה של עבודות בצבעי פסטל במהלך המאה ה-18 הייתה בזכות עבודתה החלוצית של קריירה.
הציור "נערה עם יונה" (כיום בדיז'ון)[9] היווה לדעת חוקרים השראה למספר ציירים צרפתיים, ביניהם אנטואן קויפל Antoine Coypel(אנ') ז'אן-בטיסט גרוז' (Greuze) (אנ') ומוריס דה לה טור (Maurice Quentin de la Tour)(אנ').
הצלחתה ופרסומה הרב היוו מקור עידוד והשפעה לציירות אחרות בנות תקופתה, ביניהן קתרין ריד (אנ') הסקוטית.
ככל הידוע היו לקַרִיאֶרָה רק 3 תלמידות, 2 אחיותיה ופליצ'יה סרטורי (Felicita Sartori)(אנ').
גלריה
עריכה-
דיוקן של אנטוניו זאנטי, סביבות 1700, פסטל על נייר 45X31.5 ס"מ, המוזיאון הלאומי סטוקהולם. -
דיוקן של אנטואן ואטו, 1721, פסטל על נייר 55X43 ס"מ, מוזיאון Pinacoteca Civica טרוויזו. -
דיוקן של לואי ה-15, פסטל על נייר 45.7X35.6 ס"מ, המוזיאון לאמנות של בוסטון. -
סדרת "4 העונות" פסטיש של אמן אלמוני על פי המקור של קַרִיאֶרָה.
.jpg)
מקורות נוספים
עריכה- Carriera, Rosalba. Lettere, diari, framente. Edited by Bernardina Sani. 2 vols. Florence, 1985
קישורים חיצוניים
עריכה
- גישה ליצירות קַרִיאֶרָה באוספים השונים באמצעות אתר artcyclopedia (אנגלית).
- תמונות ומידע על 129 מיצירותיה של קַרִיאֶרָה באתר The Athenaeum(אנגלית).
- קורות החיים וניתוח יצירתה של קַרִיאֶרָה באתר Encyclopedia.com (אנגלית).
- קַרִיאֶרָה באנציקלופדיה המקוונת "ציירי פסטל לפני 1800" של Neil Jeffaress (אנגלית).
- צילום של קופסת טבק הרחה של קַרִיאֶרָה באתר מוזיאון האמנויות של סן פרנסיסקו (אנגלית).
- רוזלבה קריארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי חלק מהמקורות נולדה ב-7 באוקטובר 1675.
- ^ עד אז השתמשו בצבעי פסטל בעיקר בשלבי ההכנה של ציורים
- ^ יש חוקרים הסוברים שבנדטו לוטי Benedetto Luti (אנ'), צייר איטלקי בוגר ממנה ב-10 שנים, היה הראשון שצייר דיוקנאות בצבעי פסטל וקַרִיאֶרָה הושפעה ממנו.
- ^ לפי מקור זה רוזלבה נולדה בקיוג'ה שמדרום לוונציה.
- ^ שנהרסה בהמשך
- ^ אתר הכנסיות של ונציה.
- ^ (רבים מהם אבדו בהפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה)
- ^ שהיה צייר בעצמו
- ^ אין תמונה חופשית אפשר לראות בקישור http://www.artnet.com/artists/rosalba-carriera/venus-med-duva-jeune-fille-%C3%A0-la-colombe-YqXFllA4qgWiZ1rCxfdqhQ2