רוזנות שמפאן
| ערך ללא מקורות | |
רוזנות שמפאן (בלטינית: Comitatus Campaniensis; בצרפתית עתיקה: Conté de Champaigne), או רוזנות שמפאן וברי, הייתה טריטוריה היסטורית ונסיכות פיאודלית בצרפת שמקורה בממלכת ימי הביניים המוקדמת של אוסטרזיה. הרוזנות הפכה לחלק מאדמות הכתר עקב נישואיהם של ז'אן הראשונה, מלכת נווארה, שהייתה רוזנת שמפאן, ופיליפ הרביעי, מלך צרפת.
 | |
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תאריכי הקמה |
המאה ה־12  |
| תאריכי פירוק |
1314 |
| ישות קודמת | אוסטרזיה |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} ממלכת צרפת  פרובינציית שמפאן |
  | |
היסטוריה עריכה
הרוזנות נוסדה ב-950 כאשר איג הגדול הפך לווסאל של לואי הרביעי, מלך צרפת והשיב לו את העיר לאן. בתקופתו של רובר השני שמלך על צרפת מ־996 עד 1031, שמפאן הייתה אחת משבעת המחוזות של צרפת שנשלטו על ידי רוזנים או דוכסים שהיו למעשה עצמאיים. איג הראשון (1102–1125) עשה שימוש בתואר רוזן שמפאן לראשונה.
במרוצת המאה ה-12 והמאה ה-13 חצר שמפאן הפכה למרכז ספרותי נודע, ונערכו ירידי שמפאן בערים טרואה, פרובינס, באר-סור-אוב ולאני. ירידים אלו התפרסמו בכל רחבי אירופה. הרוזנות הגיע לשיאה כאחת העשירות והחזקות בנסיכויות הצרפתיות בתקופת שלטונו של אנרי הראשון.
ב־1285, פיליפ הרביעי, מלך צרפת נשא לאישה את ז'אן הראשונה, מלכת נווארה. באמצעות נישואים אלה רוזנות שמפאן שהייתה חלק מירושתה של ז'אן, הפכה לנחלתו של מלך צרפת. הרוזן האחרון של שמפאן היה לואי, בנו של פיליפ הרביעי, שעלה לשלטון כלואי העשירי, מלך צרפת אחרי מות אביו ב-1314, ואיחד את שמפאן עם צרפת.
שמפאן המשיכה להתקיים כפרובינציה עד המהפכה הצרפתית כאשר האספה המכוננת הלאומית חילקה אותה למחוזות (4 במרץ 1790).
