רזרבה שחלתית

רזרבה שחלתיתאנגלית: Ovarian reserve) הוא מונח המתאר אומדן של יכולת השחלה לספק תאי ביצית בעלי פוטנציאל להפריה, שתוצאתה היא היריון בריא ומוצלח. מספר תאי הביצית בעלי פוטנציאל להפריה והריון קטן, ככל שגיל האם גדל. עובדה זו מצביעה על יחס הפוך בין גיל האישה לרמת פוריותה. אף על פי שלא ידועה שיטה לבדיקה ישירה ומדויקת של הרזרבה השחלתית של אישה, ההערכה של הרזרבה השחלתית נקבעת על פי בדיקות עקיפות.[1]

מודל וואלאס קלסי

רקע עריכה

השחלה משמשת מעין בנק של ביציות שממנו האישה שואבת ומנפקת ביציות בתקופת הרבייה. בשבוע 18- 22 לאחר ההתעברות השחלה מכילה מספר מקסימלי של זקיקים (כ-300,000 בממוצע בטווח של 35,000 עד 2.5 מיליון).[2]

גודלה של הרזרבה השחלתית הראשונית מושפעת מאוד מגנטיקה. כמו כן, לרמה גבוהה של אנדרוגן (הורמון זכרי) בתקופת ההתפתחות שלפני הלידה יש השפעה שלילית על התהוותה הראשונית של הרזרבה השחלתית.[3]

ירידה ברזרבה השחלתית עריכה

הירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת בעקבות מספר גורמים. הגורם הראשון הוא איבוד תא ביצית במהלך המחזור החודשי. בכל מחזור חודשי תא ביצית אחד משתחרר בתהליך הביוץ. בנוסף, במהלך המחזור החודשי זקיקי השחלה שהיו אמורים להתבגר ולהמשיך לקחת חלק בתהליך הביוץ נאבדים בחלקם (תהליך הנקרא אטרזיה זקיקית). יתר על כן, מעט, אם בכלל, ביציות מתחדשות במהלך שנות הרבייה של האישה. כלומר, במהלך המחזור החודשי נאבד תא ביצית ובמקביל לא נוסף או מתחדש תא ביצית חדש ברזרבה השחלתית. למרות זאת, אובדן הביציות שקורה במהלך הזמן בתהליך המחזור החודשי מהווה אובדן של כבערך 10 תאי ביציות בחודש. אובדן זה מהווה רק חלק קטן בפועל מאובדן הביציות לאורך כל החיים. זאת ועוד, מנגנון נוסף התורם לירידה ברזרבה השחלתית במהלך השנים הוא ירידה בהתבטאות גנים של חלבונים המעורבים בתיקון הדנ"א על ידי שילוב הומולוגי כגון BRCA1, MRE11, Rad51, ATM. [4]

הערכה ובדיקות עריכה

נשים בגיל 35 ומעלה אשר ניסו להיכנס להריון לאורך שישה חודשים ללא הצלחה, צריכות בדר"כ לעבור בדיקות להערכת הרזרבה השחלתית. אין מבחן אידיאלי להערכת הרזרבה השחלתית. על מנת להגיע להערכה יחסית מדויקת נעשה שימוש במספר בדיקות סקר. אולם, אף בדיקה ספציפית אינה אמינה ביותר לחיזוי פוטנציאל הריון. אי לכך, תיאום הבדיקות מספק את ההערכה הטובה ביותר.

אחת הדרכים להערכת הרזרבה השחלתית היא בדיקת רמת ההורמון האנטי מולריאני AMH ורמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי FSH ורמות אסטרדיול. [5]קיימות בדיקות נוספות כגון בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) וספירת הזקיקים האנטרליים בשחלה. בבדיקות אלה משתמשים רק חלק מהמומחים ובנסיבות מיוחדות. לבדיקות אלה יש ספציפיות טובה לחיזוי תגובה לקויה במחזורי הפריה חוץ גופית (IVF), אך יש להן ערך מוגבל יותר לחיזוי תוצאות IVF.

הן בדיקת רמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי (Day 3 FSH) והן בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) נפוצות בהערכת הרזרבה השחלתית. הנחת היסוד של בדיקות אלה היא שנשים עם רזרבה שחלתית טובה, יש ייצור מספיק של הורמוני שחלות מזקיקים קטנים בשלב מוקדם של המחזור החודשי כדי לשמור על הורמון ה-FSH ברמה נמוכה. לעומת זאת, נשים עם מאגר מצומצם של זקיקים וביציות, לא מספקות ייצור מספק של הורמונים בשחלות כדי לספק עיכוב תקין של הפרשת הורמון ה-FSH מבלוטת יותרת המוח. בעקבות זאת, לאותן נשים רמת הורמון ה-FSH עולה בתחילת המחזור.[6]הורמון ה-FSH נמדד ביום השלישי למחזור מכיוון שבזמן זה רמת האסטרוגן צפויה להיות נמוכה, תכונה קריטית, שכן בדיקות רמות הורמון FSH נתונות למשוב שלילי. לפיכך, כל קביעה של FSH צריכה לכלול את רמת האסטרדיול המתאימה כדי לציין שרמת ה-FSH נמשכה כאשר רמת האסטרוגן הייתה נמוכה.

באופן תקין רמת אסטרדיול ביום השלישי למחזור אמורה להיות נמוכה- דבר המשקף פעילות נמוכה באופן טבעי של השחלות במועד זה. רמות אסטרדיול מוגברות נובעות מגיוס מוגבר של זקיקים בלתי-בשלים, המופיע בנשים עם רזרבה שחלתית ירודה. רמות אסטרדיול גבוהות יכולות לעכב את ייצור הורמון ה- FSH המופרש מבלוטת יותרת המוח, ובכך להסוות את אחד הסימנים לירידה ברזרבה השחלתית אצל נשים בגיל המעבר. לפיכך, מדידה של רמות FSH וגם של אסטרדיול עוזרת להימנע מבדיקות FSH שליליות.

אף על פי שהוכח כי ל-FSH יש קורלציה עם הרזרבה השחלתית, כיום נקבע כי בדיקת הורמון אנטי-מולריאני (AMH) הוא מבחן ביוכימי שימושי יותר. עם זאת, רמות גבוהות של הורמון זה יכולות להימצא גם אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אשר פוגעות בפוריות הנשית. אי לכך, שילוב של בדיקת ההורמון האנטי-מולריאני AMH ואולטרסאונד טרנס-ווגינלי לספירת מספר הזקיקים האנטרליים בשחלה היא ככל הנראה הדרך הטובה ביותר להעריך את הרזרבה השחלתית ופוריות עתידית.

הערכה נוספת לרזרבה השחלתית היא בחינת השחלות באמצעות אולטרה-סאונד גניקולוגי ולקבוע את גודלן (ידוע כי ככל שהשחלות מתרוקנות מתאי הביציות, הן נוטות להיות קטנות יותר[7]), ולבחון את מספר הזקיקים האנטרלים בסונוגרפיה.[8]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Van Rooij, I. A. J., Broekmans, F. J. M., Te Velde, E. R., Fauser, B. C. J. M., Bancsi, L. F. J. M. M., De Jong, F. H., & Themmen, A. P. N. (2002). Serum anti-Müllerian hormone levels: a novel measure of ovarian reserve. Human Reproduction, 17(12), 3065-3071.
  • Scott Jr, R. T., & Hofmann, G. E. (1995). Prognostic assessment of ovarian reserve. Fertility and sterility, 63(1), 1-11.
  • Wallace, W. H. B., & Kelsey, T. W. (2010). Human ovarian reserve from conception to the menopause. PloS one, 5(1), e8772.
  • Broekmans, F. J., Kwee, J., Hendriks, D. J., Mol, B. W., & Lambalk, C. B. (2006). A systematic review of tests predicting ovarian reserve and IVF outcome. Human reproduction update, 12(6), 685-718.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ F.J Broekmans, G.J Scheffer, L.F.J.M.M Bancsi, M Dorland, Ovarian reserve tests in infertility practice and normal fertile women, Maturitas 30, 1998-10, עמ' 205–214 doi: 10.1016/s0378-5122(98)00075-9
  2. ^ W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey, Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause, PLoS ONE 5, 2010-01-27, עמ' e8772 doi: 10.1371/journal.pone.0008772
  3. ^ M.C. Richardson, M. Guo, B.C.J.M. Fauser, N.S. Macklon, Environmental and developmental origins of ovarian reserve, Human Reproduction Update 20, 2014-05-01, עמ' 353–369 doi: 10.1093/humupd/dmt057
  4. ^ S. Titus, F. Li, R. Stobezki, K. Akula, Impairment of BRCA1-Related DNA Double-Strand Break Repair Leads to Ovarian Aging in Mice and Humans, Science Translational Medicine 5, 2013-02-13, עמ' 172ra21–172ra21 doi: 10.1126/scitranslmed.3004925
  5. ^ Richard T. Scott, James P. Toner, Suheil J. Muasher, Sergio. Oehninger, Follicle-stimulating hormone levels on cycle day 3 are predictive of in vitro fertilization outcome, Fertility and Sterility 51, 1989-04, עמ' 651–654 doi: 10.1016/s0015-0282(16)60615-5
  6. ^ American society of reproductive medicine, Use of clomiphene citrate in women, Fertility and Sterility 80, 2003-11, עמ' 1302–1308 doi: 10.1016/s0015-0282(03)01184-1
  7. ^ W. Hamish Wallace, Thomas W. Kelsey, Ovarian reserve and reproductive age may be determined from measurement of ovarian volume by transvaginal sonography, Human Reproduction 19, 2004-07, עמ' 1612–1617 doi: 10.1093/humrep/deh285
  8. ^ Janet Kwee, Mariet E Elting, Roel Schats, Joseph McDonnell, Ovarian volume and antral follicle count for the prediction of low and hyper responders with in vitro fertilization, Reproductive Biology and Endocrinology 5, 2007-03-15 doi: 10.1186/1477-7827-5-9

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.