רידים

רידים (באנגלית: Riddim) הוא מושג שמשמעותו הרקע הקצבי והמקצבי של שיר, בעיקר במוזיקה ג'מייקנית פופולרית משנות השבעים ואילך, ובסגנונות נוספים של מוזיקה מהאיים הקריביים. רידים הוא למעשה קטע תופים ובס, עליו יכולים להיות מולבשים שירים שונים. "רידים" קיים במוזיקת רגאיי, דאב, ראגמאפין ודנסהול, ולעיתים משמש גם כבסיס למוזיקת היפ הופ. המונח המקביל לו בסגנונות אחרים הוא "גרוב" או "ביט".

מקור המילה הוא בשיבוש בפטואה ג'מייקני למילה האנגלית Rhythm שמשמעה "קצב".

בבסיסו, הרידים הוא קטע של בס ותופים, ולעיתים, במיוחד ברגאיי, הוא כולל גם קטעי מלודיה בכלים נוספים, בעיקר כלי נשיפה. לפעמים משתתפת בו כל מחלקת הקצב. כיום רבים מהרידימים הם אלקטרוניים או דיגיטליים ומופקים על ידי מכונות תופים וסינתסייזרים.

פעמים רבות אותו רידים מועתק משיר אחד לשיר אחר, ונבנות עליו מלודיות שונות, מילים שונות או גם וגם. ברגאיי מקובל מאוד לקחת רידים ידוע ולהקליט על בסיסו שיר חדש. בג'מייקה היה נהוג לכלול בצד ב' של תקליטוני רגאיי גרסה כלית של השיר שבצד א', מה שאיפשר לאמנים אחרים לקחת אותה ולהקליט על בסיסה שיר חדש.

רידימים נחשבים מצליחים ככל שהשימוש בהם רב וממושך יותר. ברגאיי קיימים רידימים שמקורם בשירים מאמצע שנות השישים והשבעים, אשר זכו לעשרות ואף מאות שירים שנכתבו על בסיסם. לשיר Real Rock שהוקלט לראשונה ב-1967 קיים תיעוד של למעלה מ-370 גרסאות. שם הרידים נקבע בדרך כלל על פי שם השיר המקורי (Real Rock, Ali Baba, Stalag) או על פי גרסה מפורסמת שלו (Answer, General, M 16).

בשנות השמונים, עם תחילת התפתחות סגנון הראגא המשתמש במוזיקה אלקטרונית, החלו מפיקי מוזיקה בג'מייקה להפיץ רידימים בשיטה חדשה: הם התמקדו ביצירת רידים דיגיטלי והפיצו אותו במקביל לעשרה עד עשרים אמנים, שהקליטו על גבו שירים שונים, כך גדלו סיכויי המפיק להפיץ להיטים מצליחים מיצירה בסיסית אחת. שיטה נוספת להפצה, שהצליחה יותר מחוץ לג'מייקה, הייתה הפקת "אלבום של רידים אחד", שכלל כ-10 גרסאות שונות של אותו רידים בתקליטי ויניל, או 16 גרסאות ויותר בתקליטורים. שמות הרידימים שהופצו בדרך זו נקבעו בדרך כלל על ידי המפיקים באופן שרירותי, ללא קשר לגרסה מסוימת שלהם.