ריכטרספלט
ריכטרספלט (באפריקאנס: Richtersveld) הוא נוף מדברי המאופיין בקניונים טרשיים והרים גבוהים, הממוקם בפינה הצפון-מערבית של פרובינציית הכף הצפוני של דרום אפריקה. הנוף בו מגוון ממישורי חוף שטוחים וחוליים, להרים תלולים ומחורצים של סלע געשי ושפע הצמחייה של הנהר אורנג', המהווה את הגבול עם נמיביה השכנה. גובה האזור נע מגובה פני הים ועד ל-1,377 מטרים בקורנלברג (Cornellberg). אזור ריכטרספלט שוכן בצד הצפון-מזרחי של פרובינציית הכף הצפוני ונחשב לנקודה חמה של מגוון ביולוגי היחידה על פני כדור הארץ באזור צחיח.
 | |||||||||
| בתי מחצלת בגליבנק ליד קובואס | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 דרום אפריקה | ||||||||
| מיקום |
הכף הצפוני  | ||||||||
| קואורדינטות | 28°36′00″S 17°12′14″E / 28.6°S 17.203889°E | ||||||||
|
(למפת דרום אפריקה רגילה) | |||||||||
  | |||||||||
בני הקבוצה האתנית של הנאמה (אנ') של ריכטרספלט תבעו את הבעלות על אדמתם המסורתית והניחו בצד את תחום השימור הזה למחקר ותיירות עתידיים. החלק הצפוני של האזור הוכרז ב-1991 לאחר 18 שנים של משא ומתן בין מועצת הגנים הלאומיים לאנשי הנאמה המקומיים שממשיכים לחיות ולרעות את חיות המשק שלהם באזור. זהו שטח של 1,624.45 קילומטרים רבועים. זהו מרחב המחיה לאנשי הנאמה שבו הם נודדים עונתית עם חיות המשק שלהם ועושים שימוש במערכת האקולוגית השבירה. אזור השימור הקהילתי גובל מצפון בפארק הלאומי ריכטרספלט (המנוהל על ידי קהילת ריכטסוולד והפארקים הלאומיים של דרום אפריקה) שמורת הטבע המחוזית נבאבייפ (Nababiep) ובאזורי מרעה קהילתיים ייעודיים המאפשרים לאנשי נאמה להמשיך באורח חייהם המסורתי.
ביוני 2007 הוכרז "הנוף התרבותי והבוטני של ריכטרספלט", ממש מדרום לפארק הלאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1] בניגוד לפארק הלאומי, אזור השימור הקהילתי ריכטרספלט, המהווה את אזור הליבה של אתר המורשת העולמית, אינו מאפשר כריית יהלומים, וכתוצאה מכך הוא בתולי יותר מבין שני האזורים.
אקלים עריכה
אזור ריכטרספלט מאופיין בטמפרטורות קיץ גבוהות מאוד שהגיעו לכ-53 מעלות צלזיוס באמצע הקיץ. הלילות קרירים ומביאים איתם טל רב. מכיוון שהמים מועטים, החיים בריכטרספלט תלויים בלחות מהערפל המוקדם של הבוקר. המקומיים קוראים לתופעה זו "אינהורייס" (Ihuries) או מלמוקייס (Malmokkies) והיא מאפשרת הישרדות למגוון של זוחלים, עופות ויונקים קטנים. הטמפרטורות יורדות בין אפריל למאי לרמות מתונות יותר, אולם מיוני עד אוגוסט הלילות מתקררים הרבה יותר. רוחות עזות מתגברות לעיתים קרובות בחורף ואלה גורמות לסופות חול. הרוח לרוב קרה בגלל ההשפעה מהאוקיינוס האטלנטי במערב.
הריכטרספלט הוא אזור מעבר בין האזור האקולוגי של הקארו הסוקולנטי (אנ') בחוף במערב, לבין האזור האקולוגי נאמה קארו (אנ') הצחיח יותר במזרח. כמות המשקעים בריכטרספלט נעה בין 5 מילימטרים בשנה במזרח ל-200 מילימטרים בשנה במערב. האזור ההררי המערבי זוכה בעיקר לגשמי חורף וכן ערפילים מעניקי חיים מהאוקיינוס. האזור המזרחי לאורך נהר האורנג' יבש יותר והגשם מגיע לעיתים קרובות יותר בקיץ, לרוב כסופות רעמים גדולות. בסוף אוגוסט עד תחילת אוקטובר האביב מגיע עם פריחה נרחבת של מיני גרמיות (אנ') ונציצים (אנ') בעיקר בנאמאקוולנד (אנ').
צמחייה עריכה
כ-4,849 מיני צמחים, 40 אחוז מהם אנדמיים, תועדו בריכטרספלט בעיקר מיני סוקולונטים ואלווי.
האזור הוא משכן למספר צמחים יוצאי דופן למדי, שרבים מהם לא נמצאים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. הבולט בהם הוא עב-גזע הרדופי (אנ') (Pachypodium namaquanum) המכונה מקומית "Halfmensboom" שפירושו "עץ חצי אדם", השם נובע מהדמיון של הצמח לצורת האדם. עצים אלה נערצים על ידי אנשי נאמה הילידים כהתגלמות אבותיהם, חצי אדם, חצי צמח, האבלים על ביתם הנמיבי העתיק. כמו כן, נמצאים כאן שלושה מינים אנדמיים של סוג העץ Aloidendron (אנ'): A. Dichotomum, A. Pillansii ו-A. Ramosissimum, המכונים לעיתים קרובות "קוקרבומים" או "עצי אשפת חצים".
בעלי חיים עריכה
אזור הריכטרספלט מכיל בתי גידול למגוון של מיני יונקים, זוחלים ועופות. היונקים כוללים:אנטילופה איילית, צביונים, דוקרן הסטינבוק, צבי הסלעים, זברת הרים הארטמן, בבון דובי, קוף ורווט, קרקל, ונמר אפריקאי. זוחלים כוללים נחשים כמו ביטיס מתנפח, קוברה יורקת שחורה וTelescopus beetzi (אנ'), ולטאות, בעיקר מינים של חרדון כדוגמת חרדון אדום ראש. מינים של עופות כוללים אורגיים, יוניים ופניניתיים נמצאים לעיתים קרובות בפנים הארץ, אם כי מיני העופות הופכים למגוונים יותר בעונות הגשומות. מין החרגול Afriariola longicauda המצוי בסכנת הכחדה הוא אנדמי לאזור. בנוסף ישנם מספר מינים של עכבישים ועקרבים.
תרבות עריכה
באזור מתגוררים בני הקבוצה האתנית של הנאמה וקבוצות אתניות נוספות. הקהילה המקומית, בעלת השטח כולו, מנהלת את הפארק הלאומי בשיתוף עם הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה ואחראית כולה על ניהול אתר המורשת העולמית. שני האזורים משמשים רועים נוודים מסורתיים המקיימים את אורח חייהם ותרבותם העתיקים. זהו המקום האחרון שבו שורדת במידה רבה אורח החיים המסורתי של הקוי קוי (שהנאמה הם השבט הגדול ביותר שלהם ששרד) שישבו בעבר בכל החלק הדרום-מערבי של אפריקה. בהכרזה על אתר המורשת העולמי נכתב כי: ”אתר זה מקיים את המחייה הפסטורלית הנוודית למחצה של בני הנאמה, המשקפת דפוסים עונתיים שאולי נמשכים עד אלפיים שנה בדרום אפריקה. זהו האזור היחיד שבו הנאמה עדיין בונים בתים ניידים של מחצלות (haru om) וכולל נדידות עונתיות ושטחי מרעה, יחד עם עמדות אספקה. הנוודים מלקטים צמחי מרפא ואחרים ויש להם מסורת בעל פה עשירה הקשורה למקומות ותכונות שונות של הנוף.”[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה