פתיחת התפריט הראשי

רישוי מכונות כתיבה ומכונות צילום ברומניה

בתקופות מסוימות, ברומניה, החזקת מכונת כתיבה הצריכה קבלת רישיון מהרשויות. סידור זה נקבע בתקופה הסטליניזם בשנות החמישים של המאה העשרים. ב-1962, בהחלטה 1400/1962, עודכנו התנאים לקבלת רישיון וב-1964 ההחלטה בוטלה.

ב-28 במרץ 1983 פורסמה החלטה מספר 98, שקבעה מתי ובאיזה תנאים אפשר להחזיק מכונת כתיבה או מכונת צילום[1].

החזקת מכונות צילום הותרה רק למוסדות ונקבעו סדרי פיקוח קפדניים. לאנשים פרטיים הייתה אפשרות לבקש רישיון להחזקת מכונת כתיבה, אם לא נכללו בין אלה שעברם סיווג אותם כמסוכנים למשטר או לביטחון המדינה. לשם קבלת הרישיון להחזקת מכונת כתיבה נדרש האזרח לפנות למשטרה, להגיש בקשה בצירוף פרטי מכונת הכתיבה ודף מודפס עם כל סימני הדפוס של המכונה. נאסרה לחלוטין השכרה או השאלה של מכונות כתיבה ולאחר כל תיקון של מכונת כתיבה הבעלים היה חייב להגיש למשטרה דף חדש של סימני הדפוס של המכונה[2]. הדף נדרש בשלושה עותקים ללא נייר קופי. הרישיון היה זקוק לחידוש פעם בשנה ולשם חידוש הרישיון צריך היה להגיע לתחנת המשטרה עם מכונת הכתיבה ולעיתים זה יצר בעיה לוגיסטית עבור בעלי מכונות כתיבה כבדות במיוחד, שהיו צריכים להביא אותן ולעמוד איתן בתור ליד הכניסה למשטרה המקומית[3]

נקבעו סדרים חמורים עבור מכונות הכתיבה המצויות במוסדות השונים, כדי לפקח על השימוש בהן. נקבעו גם סדרים למצבים של אבדן, מות הבעלים, ירושה וכדומה. מתוך הסעיפים השונים מסתמנת הכוונה למנוע סאמיזדאט.

חוק זה בוטל רק לאחר המהפכה הרומנית (1989).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה