פתיחת התפריט הראשי
כך נראית תמונת המצב ממצב שבו החלבון עבר דנטורציה למצב שבו החלבון עבר רנטורציה.

רנטורציה הוא התהליך ההפוך מדנטורציה, בו מבנה החלבון מתקפל בחזרה למבנה הנטיבי (הטבעי) שלו. בדרך כלל, רנטורציה מתאפשרת בתנאי מעבדה מיוחדים או אם החלבון לא עבר דנטורציה מלאה. חלבונים גלובולריים מעטים[1], רובם קטנים ומבנם הנטיבי יציב מאוד, מסוגלים לעבור רנטורציה ספונטנית גם לאחר דנטורציה מלאה ללא עזרת גורם מסייע כגון אנזימים, שפרונים ושפרונינים.

רנטורציה תביא להתקפלות מחודשת של החלבון ולחזרה כמעט מלאה של התפקוד הביוכימי, זאת משום שהאינפורמציה לגבי ההתקפלות של החלבון נמצאת ברצף חומצות האמינו, כלומר במבנה הראשוני של החלבון, אשר לא מושפע מהתהליך הדנטורטיבי.

הראיה הראשונה לכך שהמבנה הראשוני של הפוליפפטיד מכיל את כל המידע הנחוץ לו להתקפלות למבנה הנטיבי שלו סופקה בדוגמה של אנפינסן, שהראה שהאנזים ריבונוקלאז A עובר רנטורציה מלאה מבלי נוכחות של גורמים מסייעים. תהליכי הדנטורציה והרנטורציה הם בעלי אופי קואופרטיבי, כלומר יצירה של קשר כימי ראשון, מובילה ליצירת קשרים כימיים נוספים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לנינג'ר: עקרונות הביוכימיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2018, פרק 4