פתיחת התפריט הראשי

רפאלה לה קפריהאיטלקית: Raffaele La Capria;‏ 3 באוקטובר 1922, נאפולי) הוא סופר ותסריטאי איטלקי.

רפאלה לה קפריה
Raffaele La Capria.jpg
לידה 3 באוקטובר 1922 (בן 96)
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, סופר, תסריטאי, מחבר, מחבר רומנים, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Ilaria Occhini עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Alexandra La Capria עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סטרגה (1961)
פרס ויארג'יו
פרס קמפיאלו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אחרי שהוסמך במשפטים בנאפולי בשנת 1950 שהה בצרפת, אנגליה וארצות הברית ולבסוף עבר לגור ברומא. הוא משתתף במוסף התרבות של העיתון "קוריירה דלה סרה", שותף בהנהלת כתב העת האיטלקי הספרותי "נושאים חדשים", ומחבר תסכיתים לרדיו RAI. נשוי לשחקנית אילריה אוקיני.

בשנת 1957 השתתף בסמינר בינלאומי לספרות באוניברסיטת הרוורד. הוא השתתף בכתיבת תסריטים לסרטים רבים של פרנצ'סקו רוסי, ביניהם "ידיים מעל העיר" (1963) ו"אנשים נגד" (1970).

במהלך הקריירה שלו פרסם לה קפריה מעל עשרים ספרים. הרומן הראשון היה "יום של חוסר סבלנות" בשנת 1952. ספרו השני, והידוע יותר, "פצוע אנושות", יצא לאור כעשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1961, וזכה בפרס סטרגה. בשנת 1982 הוא קיבץ את שני הרומאנים הראשונים שלו בתוספת הרומן "אמור ופסיכה" (1979) בכרך "שלושה רומאנים של יום אחד".

לה קפריה פרסם גם סיפורים כגון "השלג של וזוב", האוסף "פרחים יפניים" (1979), האוסף "ארבעה סיפורי אהבה" (2007). הוא הקדיש מאמצים רבים לפרסום מסות, כגון: "זינוקים פסולים" (1964), "הרגש בספרות", "הזבוב בבקבוק" (2002) וכן אוטוביוגרפיה: "חמישים שנה של זינוקים פסולים" (2000).

רשימת יצירותיו באיטלקיתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רפאלה לה קפריה בוויקישיתוף