שארל הראשון ממונקו
שארל הראשון ממונקו (בצרפתית: Charles I de Monaco; נפטר ב-15 באוגוסט 1357) היה הלורד של מונקו ומייסד שושלת בית גרימלדי השולטת בנסיכות עד ימינו. שארל הראשון החזיק בדרגת אדמירל של צרפת וברון של סן דמטריו מממלכת נאפולי.
 | |||||
| לידה |
שנות ה־90 של המאה ה־13 קלבריה, איטליה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1357 | ||||
| שושלת בית גרימלדי | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
אדמירל צרפתי | |||||
  | |||||
חייו עריכה
שארל הראשון היה בנו הבכור של רנייה הראשון מאשתו הראשונה סלווטיקה דל קרטו. בשנת 1301 נאלץ לצאת לגלות לאחר המפלה שספגה משפחתו מהרפובליקה של גנואה בקרב ההגנה על צוק מונקו שבו ישבו.
בשנת 1331, לאחר שלושים שנות שליטה של הרפובליקה של גנואה, הצליח שארל הראשון להחזיר לידיו את השליטה בצוק מונקו ושלט בו בחסותו של מלך צרפת עד מותו. בתקופת שלטונו ניהל מדיניות חוץ מאוזנת ושקולה מול ממלכת פרובאנס והרפובליקה של גנואה הגובלות בנסיכות הזעירה, ומדיניות פנים ליברלית כלפי נתיניו. בתמורה לכך העמיד שארל הראשון את הצי שלו לשימושה של צרפת, ואביריו שירתו בברכתו כשכירי חרב של שליטים אחרים.
ההכנסות הכספיות הגבוהות של הנסיכות הזעירה איפשרה לשארל לרכוש שטחים בקרבת הצוק מפרובנס וגנואה, ולהרחיב את שטחה. בתקופה זו נחשב לאציל העשיר ביותר בשטחי הריביירה הצרפתית של ימינו.
בשנת 1346 קיבל את תואר הלורד של מנטון לאחר שכבש אותה, וב-1355 צירף לעצמו את תואר הלורד של רוקברון. משנת 1352 שלט בנסיכות מונקו במשותף עם דודו אנטוניו שהיה אחיו הצעיר של אביו, ובניו רנייה השני וגבריאל.
הצלחותיו הכלכליות והפוליטיות של שארל הראשון והרחבת שטחים שבשליטתו היו לצנינים בעיני שליטי גנואה שראו בפעולות אלה פרובוקציה. בשנת 1357 הטילה גנואה מצור ימי ויבשתי על מונקו ושארל נאלץ להיכנע, תוך שהוא מפסיד שטחים וכספים רבים. זמן קצר לאחר התבוסה מת מסיבות לא ברורות. בנו רנייה השני ירש אותו כשליט מונקו.
