פתיחת התפריט הראשי

שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית. שומרוגרמות מתועתקות לרוב לאלפבית לטיני באותיות גדולות, כשנקודות מפרידות בין הסימנים. בצורה דומה, מילה כתובה אכדית שנעשה בה שימוש אידאוגרפי לייצוג שפות שאינן אכדית, נקראת אכדוגרמה.[1]

סוג זה של לוגוגרמה מאפיין, במידה רבה או פחות, כל שימוש במערכת המסופוטמית של כתיבה בכתב יתדות בשפה שאינה שומרית. תדירות השימוש בשומרוגרמות במערכות של שפות אחרות משתנה בהתאם לתקופה, לסגנון הכתיבה ולסוגת הכתיבה.

השם של סימן כתב היתדות הנכתב באותיות לטיניות גדולות הוא מוסכמה אשורולוגית מודרנית. לרוב הסימונים הלטיניים מספר אפשרויות הגייה בשומרית. קוראי טקסטים אשוריים וחתיים המשתמשים בשומרוגרמות אלו אינם מודעים בהכרח לשפה השומרית הנכתבת, מפני שהשומרוגרמות מתפקדות כאידאוגרמות או כלוגוגרמות שבעת הגייתן מוחלפת ההגייה או המילה השומרית המקורית במילה בעלת הגייה שונה בשפת הטקסט.

לדוגמה, שמו של האל הבבלי מרדוך (Marduk) נכתב באמצעות השומרוגרמות dAMAR.UTU. השם החתי קורונטה (אנ') נכתב בשומרוגרמות כ-dLAMMA, כש-"LAMMA" היא המילה השומרית ל"אייל", שמזוהה עם האלוהות הלווית קורונטה.

במכתבי אל-עמארנה מוזכרת "בעלת האריות" (אנ'),[2] שמה של המלכה האם הבבלית, והוא מאוית NIN.UR.MAH.MEŠ. בעוד המשמעות, "בעלים/הגבירה (NIN) של האריות (UR.MAH.MEŠ)", היא ברורה, ההגייה היא אשורית ויש צורך בהשערה על מנת למצוא את דרך ההגייה המקורית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שומרוגרמה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Fortson, Benjamin W. Indo-european language and culture: an introduction, p. 177. Second edition. John Wiley and Sons, 2009. ISBN 1405188960.
  2. ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 312
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.