שיבה אינו

שיבה אִינו (ביפנית: 柴犬) הוא גזע כלבים ממשפחת כלבי שפיץ ואשר מקורו ביפן. זהו כלב קטן וזריז אשר מותאם היטב לציד ולתוואי שטח הררי. ביפן שימש השיבה אינו לציד בעלי חיים קטנים כגון ציפורים וארנבות. כלב זה דומה בחזותו אך קטן יותר מגזע האקיטה. זהו אחד מגזעי הכלבים העתיקים ביותר הקיימים היום.

שיבה אינו

ארץ מוצא	יפן
קבוצה	כלבי שפיץ
תכונות
משקל	9-12 ק"ג
גובה כתפיים	עד 40 ס"מ
גובה	39.5 ס״מ
תוחלת חיים	15 שנים

כלבי שיבה אינו בשלג

שיבה אינו לבן

מבנה כללי

גופו של גזע זה חזק ומוצק. אפם שחור, אוזניהם משולשות קצרות וקטנות, עיניים מלוכסנות, זנב שעיר ומעוגל. פרוותו של ה"שיבה אִינו" צפופה ובעלת שלושה סוגי פרווה. וצבעה: ג'ינג'י, שומשום (שיער לבן וקצוות שחורים), שחור-חום-לבן. לבן בחלק הגוף התחתון.

היסטוריה של הגזע

עצמות כלבים, הדומים לשיבה המודרני, נתגלו ביפן בחפירות ארכאולוגיות מ-1500 לפנה"ס. הכלבים נקברו עם בעליהם, עובדה המעידה כי שימשו כבני לוויה, וציורים עתיקים מהאלף השלישי לפנה"ס מלמדים שגם שימשו את האדם לציד ולשמירה. פרוש השם "אינו" הוא כלב ביפנית. לשם "שיבה" 2 פרושים: קטן או עץ יפני קטן ומכאן הקשר בין שמו ליעודו – השיבה נהג להתרוצץ בינות העצים הקטנים והשיחים בציד אחר ציפורים.

כשיפן פתחה שעריה לעולם בשנת 1858, כלבים רבים חדרו אליה מהמערב, והתערבבו עם כלבי השיבה-אינו המקוריים. לצורך הצלת הגזע, שכמעט נכחד, הוקמה אגודה לשימור וטיפוח הגזע, שקבעה ב-1934 את תקן הגזע הראשון. בשנים הראשונות רק 5 כלבים מהגזע הותרו לגידול. בעקבות מלחמת העולם השנייה כמעט ונכחד הגזע בשנית, ושוב נמצאו חמישה כלבים להצלת הגזע. בשנת 1937 הוכרז הגזע כנכס לאומי ביפן.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

• אתר כלבי שיבה אינו (באנגלית)