שיחה:אברנית הנשר/זמני

אברנית הנשר- אברנית הנשר (שמו המדעי:Pteridium aquilinum) הוא צמח ממשפחת האברניתיים, מיתמר עד לגובה של כ- 1מטר, רב שנתי. האברנית התגלה לראשונה בשנת 1753 ע"י קרל ינאוס שמצא מינים שונים של הצמח. בארצות רבות נלחמים בו בהיותו עשב רע בשדות. בארץ הוא צמח נדיר ביותר ונמצא כיום בשולי ברכת רם שבגולן. מקורו של הכינוי הנגזר "הנשר" מהקהילה הלטינית. הצמח גדל בדרך כלל להיות צורה של כפות וגם הוא דומה לכנף הנשר. אדלברט מקסימיליאן נתן לה את שמה נוכחי בשנת 1879.

תיאור מורפולוגי- צמח רב שנתי זקוף, המגיע לגובה של כמה עשרות סנטימטרים. האברנית גדל בדרך כלל להיות בצורה דומה לכפות או לכנף הנשר.

עם זאת, חוקרים של ימי הביניים, חשבו שהתבנית של הסיבים דומה לעיט דו- ראשי או לעץ אלון.

העלים של האברנית הינם רעילים, הפטוטרת (החלק הצר של העלה) ארוכה ועבה, מתחת לפני הקרקע מפתחת אברנית הנשר קנה-שורש זוחל ומתוכו עולים באלכסון עלים נוקשים. עלה נוקשה ומחוספס, וקירח, אונותיו (אונותיו זה 4 אונות המוח אז זה נקרא בויקיפדיה המוח הגדול) מוארכות, ראשן מעוגל או מחודד.בתנאי קור קשים, כל חלקי האברנית שנמצאים מחוץ לקרקע מתייבשים עד הקיץ וצובעים שטחים רבים בצבע חום בהיר.

רבייה- הצמח מתרבה באופן מקומי על-ידי הסתעפות קנה השורשו.העלים בעלי האיבר שנקרא פטוטרת ארוכה, ונושאי האיבר בשם מנבגים שנוצר בשלב מסוים בחייהם של הצמחים ומאפשר להם להתרבות הצמחים. ניצני הפרח מתחילים להתפתח ועלי כותרת כבר מבצבצים מהם, הפרחים מאובקים כלומר גרגירי האבקה עוברים אל צלקות הפרחים {הקטע שמחבר בין הפרח לגבעול}, לאחר האבקה ביציות הפרח מופרות ועלי הכותרת והאבקנים שנובלים משחלת הפרח מתפתחות לפרי, והביציות המופרות מתפתחות לזרעים, הזרעים מתפזרים בתנאים המתאימים להם הם יכולים לנבוט ולהתפתח לצמחים.

בארץ ישראל- בארץ הוא צמח נדיר ביותר ונמצא כיום בשולי ברכת רם שבגולן ובעמק החולה. בעבר נמצא גם בביצת החולה וכנראה נכחד משם עם ייבוש האגם. אברנית הנשר נמצאת בעיקר בשולי ביצות, מעיינות ונחלים בצפון הארץ ולרוב במזג אוויר קריר. בארץ הצמח נראה בצבע ירוק , ייתכן שמוצאו של צמח זה מאירופה .

קישורי חיצוניים- אברנית הנשר