שיחה:אלי שילר
רנבר, מזל טוב על הערך. דיברתי איתם מס' פעמים, כשהזמנתי ספרים, והצעתי להם לכתוב עליו ערך, הם אמרו כן כן, אבל... לדעתי אם תפנה אליהם, הם ישמחו לתת לך תמונה שלו. Hanay • שיחה • את הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 22:54, 21 ביולי 2011 (IDT)
חומר נוסף שקיבלתי בזמנו מהוצאת אריאל עריכה
קורות חיים עבור פרס הרצל תשס"ז עריכה
אלי שילר נולד בבודפסט שבהונגריה בספטמבר 1938, למשפחה מן המעמד הבינוני. המשפחה התגוררה בבית מרווח בפרוורי העיר בודפסט והייתה לה חנות יוקרתית לצעצועים ולדברי עור במרכז העיר. אלי היה האח הצעיר במשפחה. כאשר הגרמנים פלשו להונגריה הוא היה בן חמש שנים. ביום כניסת הגרמנים לבודפסט, הכריז אביו , כי הוא יוצא לסדר מייד עלייתם לארץ ישראל, יצא מן הבית ונעלם ללא שוב. אלי שילר איבד רבים מבני משפחתו בשואה והוא עצמו ניצל עם אמו ואחיו הבוגר ממנו בשלוש שנים בהיותם ב"בית מוגן" על ידי הצלב האדום הבינלאומי מייסודו של הקונסול השוויצרי שרל לוץ, שהוכר לימים כחסיד אומות העולם, בידי מוסד "יד ושם" בירושלים.
חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה עלה אלי שילר ארצה, עם אמו ואחיו, בחודש נובמבר 1945. אמו נישאה שנית כעבור זמן קצר מאז עלייתם ואלי ואחיו נשלחו לחינוך בחברת נוער בקיבוץ שפיים. השנים הראשונות בקיבוץ היו לו קשות מאד, עקב גילו הרך והניתוק מן האם, שהגביר את החרדות שהטביעו חותמן על נפשו בזמן מלחמת העולם השנייה. עם זאת הוא סיים לימודיו בבית ספר התיכון הקיבוצי, בשנת 1958, והיה בו תלמיד מצטיין.
את מרבית שירותו הצבאי עשה אלי שילר בנח"ל. בשרותו הצבאי התוודע לראשונה לנושא ידיעת הארץ, במסגרת קורס צבאי למדריכי ידיעת הארץ שנערך במחנה "מרכוס" על הר הכרמל, בחיפה. לאחר שחרורו מצה"ל בינואר 1961, סיים אלי שילר קורס למדריכי נוער בחיפה ושנה לאחר מכן למד ב"מכון להשכלה ומחקר" שבבית ברל, מכון שנועד להכשיר כוח אדם לשרות הציבורי.
בשנים שלאחר מכן שקד אלי שילר על לימוד שפות אירופאיות: צרפתית, גרמנית וספרדית, ועבד לפרנסתו כמורה דרך, תוך שהתמחה בהדרכת סטודנטים.
בשנת 1970 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים לארכיאולוגיה ותולדות עם ישראל, אך הלימודים באוניברסיטה, עליהם חלם משך שנים ארוכות, הנחילו לו אכזבה מרה, שכן לאלי שילר תכונות של חוקר רב תחומי שמשלב עיון עם עבודת שדה. הלימודים הממוקדים האוניברסיטאיים, על פי התמחויות שדקדקו בפרטים, פעמים רבות לא סיפקו ללומדים כאלי שילר את תמונת המציאות הגדולה. לכן אלי שילר התאכזב והחליט שלא לסיים את לימודיו לתואר הראשון, ולא להמשיך במסלול האקדמי, על אף שכמעט השלים את חובותיו. באותה תקופה ייסד אלי שילר, בשנת 1974 את הוצאת "אריאל", הוצאה שטפח והפכה למפעל חייו, בסיס קיומו והטעם לו. כתב העת "אריאל" החל להופיע בשם "קרדום" בהוצאת אלי שילר ובעריכתו ובשיתוף עם משרד התיירות, החל מחוברת 9 של "קרדום". עד 1974 הופיעו 35 חוברות "קרדום". החוברת האחרונה מספרה היה 36-35. אלי שילר החל בהוצאת חוברות "אריאל" הממשיכות את "קרדום" כפרסום עצמאי שלו באותה השנה, שנת 1974. מעולם לא בקש אלי שילר כספי ציבור למימון פעילותו בהוצאת "אריאל", בה הוציא לאור מאות פרסומים ובראשן חוברות "אריאל" לידיעת ארץ ישראל. את יכולתו להתמיד ולפרסם פרסום פופולארי ואחראי בנושאי ארץ ישראל והמפעל הציוני בה, קנה באמצעות טיבם שובה הלב והשווה שלכל נפש של פרסומי הוצאת "אריאל", אשר משכו אליו אלפי מנויים. תופעה זאת אין דומה לה בפועלו של איש אחד ללא גורמים מממנים ציבוריים. אלי שילר גר בירושלים, מאז מלחמת ששת הימים ובה כתב וערך קרוב לשלוש מאות ספרים וחוברות בנושאי ארץ ישראל ועם ישראל. אלי שילר נתן ביטוי, שאין שני לו מידי איש אחד, לתיעודו של המפעל הציוני , הנחלתו לרבים והטבעת חשיבותו בתודעתם.
פרופ' זאב גרוס
ראש החוג למחשבה יהודית
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
נימוקים לוועדת פרס ישראל על מפעל חיים עריכה
הוצאת הספרים 'אריאל', מפעל שאלי שילר הקים, והוא עורכו ומנהלו במשך למעלה מ-30 שנה, היה ל'מפעל חיים' עבורו. הוצאת הספרים 'אריאל' הטביעה את חותמה על ידיעת ארץ ישראל והקנייתה ברבים. יעידו על כך מאות הספרים והפרסומים במגוון עשיר של נושאים: היסטוריה וארכיאולוגיה, גיאוגרפיה וגיאוגרפיה היסטורית, עדות, דתות ומיעוטים, ערים ויישובים, אתרים ומקומות, תולדות היישוב, ספרות עולי רגל, הכרת ירושלים, תצלומים ותחריטים עתיקים ועוד. ראוי לציין, שההוצאה אינה מקבלת שום תמיכה או עזרה משום מוסד או גורם שהוא.
הוצאת 'אריאל' היא מפעל יחיד, ומאחוריו עומד אדם אחד: אלי שילר. מאות הספרים שפרסם הם פרי יוזמתו ורובם ככולם הופיעו בעריכתו או נכתבו על-ידו. רבים מהפרסומים הם יחידאיים בתחומים, וחוללו פריצת דרך בגישה לנושא.
אין תימה שהם משמשים כ'ספרות חובה' לא רק בקורסים למדריכי ידיעת הארץ ושוחרי ארץ ישראל, אלא גם בחוגים ללימודי ארץ ישראל במכללות ובאוניברסיטאות (והם המקור הנפוץ והשימושי ביותר, וזאת, אף שהם לא נועדו במקורם למטרה זו). ראוי לציין, שפרסומי 'אריאל' הם המקור המצוטט ביותר ברוב הספרים והביבליוגרפיות שעניינן ארץ ישראל.
המפעל החשוב ביותר של ההוצאה הוא, ללא ספק, כתב העת לידיעת ארץ ישראל 'אריאל', שאותו עורך אלי שילר במשך 29 שנים ברציפות, והחוגג בימים אלה את החוברת ה-191!
תרומתו של אלי שילר במסגרת הוצאת 'אריאל' שהקים, מתמקדת בשמונה תחומים עיקריים, כולם בנושא ארץ ישראל:
א. עריכת והפקת כתב העת 'אריאל' לידיעת ארץ ישראל;
ב. כתיבת חיבורים ומונוגרפיות מקוריות בנושא ארץ ישראל;
ג. תרומה יחודית בנושא צילומי ארץ ישראל הראשונים;
ד. תרומה ייחודית בנושא תחריטים והדפסים עתיקים;
ה. הוצאה מחודשת של ספרים קלאסיים בנושא ארץ ישראל;
ו. הוצאת סדרה חדשה: 'עם במלחמתו', סדרת פרסומים בתולדות מלחמות ישראל ומורשת קרב.
ז. עריכת ספרים נוספים.
ח. תרומה ייחודית בנושא ירושלים.
ט. פעילות ציבורית בנושא ארץ ישראל, כולל עזרה לנזקקים.
א. כתב העת 'אריאל'
'אריאל' היא כיום הסדרה השימושית, הגדולה והחשובה ביותר בנושא ארץ ישראל. וזאת, לא רק בשל כמות החוברות ומבחר הנושאים העשיר, אלא גם בשל אופיין המיוחד של החוברות ורמתן, ונוטלים בהן חלק מטובי החוקרים והכותבים. במשך השנים גיבשה 'אריאל' סגנון מקורי מיוחד, שהיה לה לסימן היכר: א. הבאת חומר ראשוני שטרם פורסם. ב. הבאת חומר שהוא בעל עניין לציבור הרחב. ג. הגשת המאמרים בצורה בהירה ועניינית, באופן השווה לכל נפש, באיכות בלתי מתפשרת, בבחינת 'אף מלה חסרה, אף מלה מיותרת'. גישה זו, המחייבת משאבים ומאמצים כבירים, היא שהקנתה לסדרה את יחודה והיא משרתת אנשי מקצוע, מתלמדים ושוחרים כאחד. חשיבות מיוחדת נודעת למונוגרפיות המתמקדות בנושא מרכזי, שרבות מהן הן יחידאיות בתחומן. בין הפרסומים היחידאיים בתחומם, נציין:
עדות ומיעוטים בירושלים; הר תבור וסביבתו; עכו ואתריה; חיפה ואתריה; טבריה ואתריה; ירושלים, העיר העתיקה;* הר הבית ואתריו;* צילומי ארץ ישראל הראשונים;* 120 שנה לנחלת שבעה;* מוזיאונים בישראל;* תולדות ירושלים; מדריך לאתרים נוצריים;* חדרה וסביבתה ופארק השרון; ארץ ישראל במפת מידבא;* הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים; הכנרת וסביבתה;* עם הפנים אל הנגב א' וב'; מתודיקה של הדרכת מטיילים; הנצחה וזיכרון בישראל; אור חדש על הר הבית, ואין זו אלא רשימה חלקית. (בחוברות המסומנות ב-* רוב החומר או חלק גדול ממנו נכתבו בידי אלי שילר).
ב. כתיבת חיבורים ומונוגרפיות מקוריות בנושא ארץ ישראל
לצד חוברות 'אריאל' נכתבו בידי אלי שילר מונוגרפיות יחודיות בנושא ארץ ישראל (שקדמו לסדרת כתב העת 'אריאל'). ביניהן נציין את קבר רחל; שער הרחמים; כיפת הסלע ואבן השתיה; מסגד אל אקצא; ארמון הישאם ביריחו; הר הזיתים; בית לחם וכנסיית המולד.
ג. תרומה יחודית בנושא צילומי ארץ ישראל הראשונים
אלי שילר כתב, ערך ופרסם ספרים רבים ועשרות מאמרים בנושא צילומים עתיקים של ארץ ישראל. 'צילומי ירושלים הראשונים: העיר העתיקה' (אריאל, ירושלים 1978) היה ספר ראשון בתחומו, שקדם בכחצי תריסר שנים לבאים אחריו (ההתייחסות לצילומים עתיקים כנכס יחודי בפני עצמו החלה בעולם כמה שנים מאוחר יותר). לאחריו יצאו ספרים נוספים: צילומי ירושלים העיר החדשה, נופי בראשית של ארץ ישראל, וצילומי ירושלים וארץ ישראל. וכן עשרות מאמרים בנושא זה (שרובם הופיעו בכתב העת 'אריאל'). מאוחר יותר פרסם אלי שילר אוספיהם של שני צלמים יהודים, בצירוף מבואות והסברים: רפאלוביץ 'ארץ ישראל והמושבות' (1998) חוברת 'אריאל' שהוקדשה לצלם היהודי ליאו קאהן (1913). היה זה בפעם הראשונה שהובא בפני הציבור אוסף מקיף ושיטתי של מראות הארץ מימים עברו, דבר שהגביר את המודעות לנושא.
ד. תרומה ייחודית בנושא תחריטים והדפסים עתיקים
אלי שילר יזם, ערך ופרסם ספרים בנושא תחריטים והדפסים עתיקים של ארץ ישראל, מלווה בסקירה על תולדות הציירים וחשיבותם, תוך התייחסות לנופים ולמקומות. אף שקדם לו בתחום זה זאב וילנאי (ארץ ישראל בתמונות ובמפות עתיקות, הוצאת מס), הרי שאלי שילר חיבר ופרסם בנושא זה ספרים אחדים בנושאים ממוקדים: אלבום ציירי ירושלים במאה ה-19, אלבום ציירי ארץ ישראל במאה ה-19, סיני בתחריטים ובהדפסים תיקים, וירושלים בתחריטים נדירים. ירושלים וארץ ישראל בתחריטים והדפסים עתיקים (1300-1800) ועוד. פרסומים אלה, המצויים ברוב הספריות המרכזיות, הגבירו את המודעות לנושא. כמוהם כמו בצילומים העתיקים, נעשה בהם שימוש נרחב ברוב הפרסומים הרלוונטיים.
ה. הוצאה מחודשת של ספרים קלאסיים בנושא ארץ ישראל
אלי שילר ערך והוציא במהדורות מצולמות עשרות רבות של ספרים קלאסיים בנושא ארץ ישראל, רובם בעברית ומיעוטם באנגלית. אף שמדובר בפקסימיליות, מלאכת ההוצאה וההדרה מחייבים טיפול ומיומנות ולעתים גם טורח, שאינו שונה הרבה מהפקת ספר מקורי: בחירת הספר, קביעת המתכונת, העיצוב, כתיבת הקדמה, ולעתים גם תרגום חלקי ותוספת תמונות. חשיבות מיוחדת נודעת לסדרת 'ספרי איכות' שיצאו בקטגוריה זו בשנים האחרונות, שבמסגרתה ראו אור לא פחות מ-28 ספרים.
ו. הוצאת סדרה חדשה: 'עם במלחמתו', סדרת פרסומים בתולדות מלחמות ישראל ומורשת קרב עם במלחמתו: תולדות מלחמות ישראל ומורשת קרב. לאחרונה אנו שוקדים על סדרה חדשה בנושא זה. מהם ספרים מקוריים, כגון ספריהם של אלעד פלד / צפת בתש"ח, וספרם של ש' בן פזי וא' קדיש / צפת – קהילה במלחמה. כן יכללו בסדרה ספרים מצולמים.
ז. ספרים ומפעלים נוספים
אלי שילר ערך וכתב ספרים רבים נוספים, שאינם נכללים באף לא אחת מהקטגוריות הנ"ל. חשיבות מיוחדת במסגרת זו נודעת לספרי הכבוד (פסטשריפט) שהוקדשו לאישים מרכזיים בנושא ארץ ישראל, שיצאו בפורמט מהודר. יש אומרים, מן הסתם, שספרים אלו הם התרומה החשובה ביותר של 'אריאל' לנושא ארץ ישראל: חשיבות מיוחדת נודעת ל'ספר וילנאי' (חלק א' וחלק ב'), ובו כ-120 מאמרים מקוריים רבי היקף במגוון נושאים הקשורים לארץ ישראל והמשקפים את פועלו של וילנאי ז"ל (היסטוריה, גיאוגרפיה היסטורית, עדות ועוד). ספר חשוב לא פחות ובמתכונת דומה הוקדש לעזריה אלון 'נופי ארץ ישראל', ובו כ-40 מאמרים העוסקים בנופי ארץ ישראל על מכלול היבטיהם. ספר אחר, צנוע יותר במתכונתו, הוקדש לשמואל אביצור.
ח. תרומה ייחודית בנושא ירושלים
הוצאת אריאל פרסמה כחמישים פרסומים ויותר בנושא ירושלים. מהם חוברות, מונוגרפיות ומאמרים מקוריים ומהם ספרים וחיבורים משל אחרים (כולל ספרי פקסימיליה). ספרי 'אריאל' בנושא ירושלים הם אבן יסוד בלימוד ירושלים, אתריה ועברה, הם בבחינת 'ספרות חובה' לתלמידים, ונכללים בכל ביבליוגרפיה בנושא זה. בנוסף, פרסמה ההוצאה מאות רבות של מאמרים שנושאם ירושלים, בעיקר בכתב בעת 'אריאל', עומדים לצאת בקרוב כחוברת נפרדת.
ט. פעילות ציבורית ואחרת להפצת נושא ארץ ישראל ועזרה לנזקקים
בין המפעלים הבולטים: בשנת אלפיים יזמה הוצאת אריאל הקמת מדורים לידיעת הארץ, בעיקר באזורי פיתוח, ביישובים קטנים ובמקומות מרוחקים. לאחרונה תרמה ההוצאה ספרים ע"ס 3,000 ₪ לספריית דימונה, כאות הזדהות עם ידיד ההוצאה, פרופ' גדעון ביגר, שהתנדב ללמד שנה בבי"ס תיכון בדימונה. הספרים הוצעו במחיר סמלי (60% הנחה) ועל תרומות שגייסנו (מעט מאוד). עד עתה נסתייעו בשירותנו 46 ספריות. אך רעיון זה התגשם רק באופן חלקי, בשל המצוקה התקציבית של רוב היישובים הקטנים והמרוחקים, ניסיוננו לשכנע את משרד החינוך לסייע למפעל לא עלה יפה (לעתים סייענו להם מעל למחויבות הפורמאלית).
עזרה מסוג אחר ניתנת לא אחת לכותבים ומחברים, המגיעים להוצאת עם כתב יד שנראה חשוב, אך בלתי מסחרי בעליל, וההוצאה משתתפת בעלויות ההפקה, שלא משיקולים כלכליים (לאחרונה פחות ופחות בשל מצוקת הספריות והמצב בשוק הספרים בכלל).
ההוצאה מסייעת במקרים מסויימים (בודדים) לאנשי ידיעת הארץ שתרמו תרומה ייחודית לנושא, ונפלטו ממעגל העבודה. הדוגמא המובהקת לכך היא הסיוע שהגשנו לרמי יזרעאל מירושלים. יזמנו הקמת קרן מיוחדת לכבודו, שגייסה למעלה מ-100 אלף ₪ במשך 4.5 שנים, ואף הוצאנו ספר מיוחד של מאמריו ('אבני דרך בידיעת הארץ').
תולדות חיים
אלי שילר נולד בבודפסט שבהונגריה בספטמבר 1938 למשפחה מן המעמד הבינוני. המשפחה התגוררה בבית מרווח בפרוורי בודפסט, והייתה לה חנות יוקרתית לצעצועים ודברי עור במרכז בודפסט.
אלי היה האח הצעיר משפחה. כאשר הגרמנים פלשו להונגריה הוא היה בן חמש. הוא איבד את אביו ורבים מבני משפחתו בשואה. הוא עצמו ניצל עם אמו ואחיו המבוגר ממנו בשלוש שנים, בהיותם ב'בית מוגן' על ידי הצלב האדום הבינלאומי, מייסודו של שרל לוץ, לימים חסיד אומות העולם.
חודשים ספורים לאחר המלחמה עלה ארצה דרך איטליה (נובמבר 1941). כעבור זמן לא רב אמו נישאה בשנית, והוא ביחד עם אחיו נקלטו בקיבוץ שפיים. השנים הראשונות בקיבוץ היו קשות. נראה שהריחוק מאמו, רגישותו הרבה וזכרונות שואה לא הרפו ממנו, והוא לא מצא מנוח לנפשו. בשנת 1958 סיים את לימודי התיכון בשפיים, והיה בין התלמידים הבולטים.
את מרבית שרותו הצבאי הוא עשה בנח"ל כמש"ק תרבות. בשרותו הצבאי הוא התוודע לראשונה לנושא ידיעת הארץ, במסגרת קורס צבאי למדריכי ידיעת הארץ, שנערך ב'מחנה מרכוס' בחיפה. לאחר שחרורו מצה"ל (ינואר 1961), הוא עבר קורס למדריכי נוער בחיפה, ושנה אחר כך למד ב'מכון להשכלה ומחקר' בבית ברל, שנועד להכשיר כוח אדם בתחום המינהל הציבורי.
בשנים שלאחר מכן שקד על לימוד שפות אירופאיות (צרפתית, גרמנית, ספרדית), ועבד לפרנסתו כמורה דרך, תוך שהתמחה בהדרכת סטודנטים. בשנת 1970 הוא התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד בחוגים לארכיאולוגיה ותולדות עם ישראל. אך הלימודים באוניברסיטה, עליהם חלם שנים ארוכות, הנחילו לו אכזבה מרה, ואף שהשלים את כל חובותיו, בסופו של דבר נטש במפח נפש את מסדרונות האקדמיה. באותה תקופה, ב-1974, ייסד כבר את הוצאת 'אריאל' בה הוא מתמיד ללא לאות עד היום.
אלי שילר גר בירושלים, אליה העתיק את מגוריו לאחר מלחמת ששת הימים. כתב וערך קרוב לשלוש מאות ספרים וחוברות ומאות מאמרים בנושא ארץ ישראל.
לתשומת לב עריכה
אחרי שתשלבו מתוך זה את מה שתמצאו לנכון, תוכלו למחוק, אם תרצו, את כל הפוסט הנוכחי מדף השיחה!
ברי"א מחוץ לחשבון - 13:11, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
קישור שבור עריכה
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
תיקונים ביוגרפיים עריכה
אני רוצה להצביע על אי דיוקים ביוגרפיים.אלי היה ניצול שואה.אביו נהרג בבודפשט בזמן המלחמה,והוא עם אמו ואחיו הסתתרו כל ימי המלחמה.עלה לארץ עם אמו ואחיו אחרי המלחמה. 85.65.100.112 17:23, 16 בספטמבר 2015 (IDT)
זיהוי הדמות בתמונה עריכה
לא ברור מי בתמונה הינו שילר, יש צורך לציין זאת בכיתוב. מי-נהר - שיחה 00:31, 26 באפריל 2022 (IDT)
- מקדימה - יעקב יניב, שילר מאחוריו (משמאל). Daniel at TMSP - שיחה 09:26, 28 באפריל 2022 (IDT)