שיחה:הומוגניות (אסטרונומיה)
משוב מ-4 במרץ 2012 עריכה
אין אפשרות להסיק מסקנות אמפיריות חלוטות גבי מבנה/י היקום, גם לא ממלוא היקף יכולות התצפיות שלנו, והיא: כל עוד איננו יכולים לקבוע -למשל - את נקודת מיקומנו ביקום, למשל, היכן בדיוק, גלקסיית שביל החלב שלנו מצויה? זאת, ביחס ללב ליבה של נקודת המוצא ממנה יצא למסלול ההתפשטות היקומית, אירוע המפץ הגדול, אם נניח שהיקום הספיק להתפשט עד עתה אל מרחק מסויים, והגלאקסיות הרחוקות ביותר שועטות "כחיל החלוץ הגלאקטי" ועל פי השערות מצויות גלקסיות השוליים הללובמרחק של 13.7 מילחיארד שנות אור, הרי שלפי חישוב ארטימתי פשוט, צריך לקבוע שקוטר היקום כולו הנו למעלה מעשרים ושבע שנות אור, מכיוון שאירוע המפץ הגדול פיזר את החומר בדיוק לכל עבר (ומעידה על כך ההמוגניות היקומית) ועל כן עלינו להבין שהסיכום המשוער של 13.7 מיליארד שנות אור עד לגלקסיות השוליים, מבטא רק את הרדיוס של היקום, ואיננו מבטא את קוטר היקום כולו, נוסף לזאת, עדיין איננו יודעים בוודאות אם ליקום עצמו בכוליותו, יש תנע עצמי וספין משלו, והאם הוא מסתובב על ציר מסויים? אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, הרי שקוטר היקום יהיה סגלגל ולא עגול ויהיה שוני בקוטר בין שתי המדידות של הנפח היקומי.
עוד לא שמעתי משום קוסמולוג או פיסיקאי את האפשרות שהייקום כולו ייטה לצייר צורת דיסק ולא צורת כדור, זאת בעיקר בגלל התעלמות בשני גורמים פסיקאליים:
1. חזית המחקר הקוסמולוגי מתעלמת מן העובדה שהגלקסיות ברובן מתפתחות בצורה של דיסק ולא של כדור, מכאן נפחן האנכי גדול מנפחן האופקי.
2. על פי ידיעותינו בדבר ההרכב החומרי של החומר הנצפה, היסוד השכיח ביותר ביקום הוא המימן שחייב להיות אטום דיסקי בצורתו מכיוון שמדובר שם בגרעין אחד שבאורביטאל שלו סובב אלקטרון אחד בלבד.
באשר לשאלות וספקות שמעלים תופע האנרגיה האפלה ותופעת החומר האפל, אין לנו שום הוכחה לכך שכל אחת משתי התופעות הללו מתארת למעשה כורי כבידה שגיבים המתמירים בהכבדה אטומים קלים שניתכים ומצטרפים להרכבת אטומים כבדים ומורכבים יותר, וזה שוב...נוכחות בולטת של מימן שממנו מתחיל כל תהליך איסוף וצבירת מסות שהופכות לשדות כבידה שהופכים לכורי כבידה בהם מתבצעת התמרה בהכבדה.
נוסף לאלה על פי "קיבוע האבל" עולה כי הגלאקסיות המצויות בקירוב לשולי היקום (כלומר הגלקסיות הרחוקות ביותר)כבר עברו את מהירות האור בכמה וכמה מונים, (במחקר אחד עלתה השכרה שהגלאקסיות הרחוקות שועטות במהירות של פי חמישים ממהירות האור).
אלו גלקסיות שהאור שלהן לא יגיע עדינו לעולם, מכיוון שהאור שהן מפיקות יזרום מכיון ההתפשטות אל הכיוון של הנקודה המשוערת של אירוע המפץ, והרי מוגשת כאן הפרכה מכל וכל לכל טועני "סיבת הסיבות" "תחילת ההתחלות" "סיבת עצמו" (בקשר למפץ).
אנו חייבים להכיר בכך שאם גאלקסיות עוברות את מהירות האור בהתרחקות מאיתנו (כגורם המקיים את התצפית) הרי שיש לייחס להן יצירת "אופק אירועים חדש" מקביל להגדרות הסינגולריות של חור שחור למשל.
סטיבן הוקינג - או כל אסטרו פיסיקאי - מוזמן להוכיח כאן שלפנינו אופק אירועים "חלש יותר" מאלה שמוזכרים סבמחקרי הכבידה של הוקינג, שהרי אם שום דבר, שום גורם, שום חלקיק שום פוטון אינם מצליחים להימלט, לחרוג ולהתגלות, מן החסימה של אופק אירועים של חור שחור עוצמתי, הרי ששום דבר כזה לא יוכל לחרוג עד כדי הגעה אל גלאקסיות איטיות יותר, מכיוון שאם גלאקסיה שועטת במרחב במהירות של פי חמישים ממהירות האור הרי שהחסימה של הסימנים לנוכחותה, היא חסימה עוצמתי הרבה יותר מזו של חור שחור עוצמתי ביותר.
המדע האנושי עורך את מרבית מסקנותיו על סמך תצפיות מבוססות כימות (משורש כמות) אנו מודדים מרחקים, גדלים, תמורות, כבידה, אנטי כבידה, מהירות, אנו מכמתים את הגורמים הללו, לעתים משווים בניהם, ולבסוף מחילים עליהם מודלים מתמטיים שמכמתים ומביאים למסקנות, כך "אנחנו יודעים"
ואם ישאל השואל, ואיפוא כאן התיאוריה המוכחת בדבר מהירות האור כמהירות מירבית בכל גורם, כל נתון, כל מיקום על פי תורות היחסות של איינשטיין, הרי שנהיה אנוסים לומר: הגיע המועד למתוח את החבלים המהווים את האקסיומות הקוסמולוגיות, ומכיוון שהעיון הזה התייחס כולו להיבטים בתפיסת המאקרו, אין כאן מקום להתחשב גם בתורת הקוואנטים, ואולי מכניקת הקוונטים צריכה -גם היא - לעבור אל סל המיחזור.
כתב אדי מלכא edimalka08@gmail.com