שיחה:הפרדוקס של אולברס
היקום אינו אינסופי? לא נראה לי. יש את היקום הידוע, שהגודל שלו הוא סופי, מכיוון שלקח לאור להגיע מהקצה שלו לכדו"א יותר מעשרה מיליארד שנים, ויש את כל שאר היקום, שאור ממנו עוד לא הגיע, וכנראה לא יגיע בגלל שהוא אינסופי, מכיוון שאור נע במהירות קבועה.
עוד סיבה למה השמיים לא מוארים באור אינסופי, זה בגלל שאור שעובר מרחק גדול מאוד יאבד הרבה מאוד אנרגיה, ויהפוך לתדר אחר בספקטרום, כמו למשל, רדיו.
אם אני טועה, תסבירו לי למה. Da Hui 13:02, 30 אוגוסט 2005 (UTC)
- סכום האנרגיות ביקום (כאשר מחשיבים "אנרגיה קפואה") צריך להיות זהה תמיד. זאת אומרת שאם האור יאבד אנרגיה, האנרגיה צריכה להפוך לצורה אחרת של אנרגיה, ולא סתם.--80.178.66.193 16:56, 17 יולי 2006 (IDT)
- זה פרדוקס מרתק ועם הגיון מסויים בניגוד לכל מיני פרדוקסי מתמטיקה שעושים לך כאב ראש. אולברס ניסה לטעון שלא יתכן שיש מספר אינסופי של כוכבים (ולכן גם אין יקום אינסופי) כיוון שאם כך הדבר, יהיה כוכב בכל נקודה על פני "טווח הראייה" של כדור הארץ. ה"פתרון" המקובל לפרדוקס זה הוא זה שעלית בשורה הראשונה שלך, שכן אמנם היקום אינסופי אך הזמן שעבר הוא לא, ולכן כיוון שהאור צריך לעבור מרחק מסויים (וגדול מאוד) עד שיגיע לכדה"א יקח לו יותר זמן מגילו של היקום עד כה. אני לא מכיר את ההסבר השני שלך. צ'ס • שיחה 13:09, 30 אוגוסט 2005 (UTC
- זה מאוד פשוט: ידוע שככל שאור עובר מרחק יותר גדול, כך הוא מאבד יותר אנרגיה. בשלב מסויים, אחרי שאור עובר מרחק גדול ואחרי שהאור מאבד הרבה אנרגיה, התדר שלו קטן מעבר לתחום של האור, והופך לסוג גל אחר, כך, עד שהאור מגיע לכדור הארץ, הוא לא נקלט על ידי העין, אלא באמצעות רדיוטלסקופים. Da Hui 22:38, 31 אוגוסט 2005 (UTC)
- מה שכתבת אינו נכון...
- זה מאוד פשוט: ידוע שככל שאור עובר מרחק יותר גדול, כך הוא מאבד יותר אנרגיה. בשלב מסויים, אחרי שאור עובר מרחק גדול ואחרי שהאור מאבד הרבה אנרגיה, התדר שלו קטן מעבר לתחום של האור, והופך לסוג גל אחר, כך, עד שהאור מגיע לכדור הארץ, הוא לא נקלט על ידי העין, אלא באמצעות רדיוטלסקופים. Da Hui 22:38, 31 אוגוסט 2005 (UTC)
לדעתי, אם כדור הארץ היה קיים עוד 20 מיליארד שנה, היה יותר אור בלילה, כמו שעת בין ערביים ככה. Da Hui 17:14, 8 ספטמבר 2005 (UTC)
ההסבר פופליסטי ושגוי עריכה
אני לא מבין את התיישבות הפרדוקס שעולה מין ההסבר בערך. היקום הוא דווקא כן סופי בכל רגע נתון ,אבל מתפשט לאינסוף. אורו של ככוב במרחק של 10 מליאד שנות יגיע בפחות מהמהחרק הזה אם הכוכב ניצת לא ברגע תחילת המדידה ,אנו פשוט נראה אותו כפי שהיה לפני כ10 מליארד שנים ,ויכול להיות שהוא כבר אינו שם. עניין דעיכת עוצמת האור מוסבר בתחילת הפרדוקס כבעל יחס זהה לעליית צפיפיו תמקורות האור ,כך שההסבר בדף שיחה זה שגוי גם הוא. אני קורא למישהו שבאמת לומד פיזיקה לכתבו את הערך הזה מחדש.
- הפרדוקס של אולברס נולד על-רקע התאוריה המקובלת בזמנו, שהיקום נצחי בזמן ובמרחב. בתנאים האלה, העובדה שהלילה חשוך היא אכן פרדוקסלית. "היקום הוא דווקא כן סופי" וגו' זה הפתרון המודרני. את הערך צריך לשכתב (אבל למעט העובדה שהרקע ההסטורי אינו ברור, הוא לא כל-כך רע). עוזי ו. 00:49, 11 ינואר 2006 (UTC)
האמנם<? עריכה
כזכור לי המסה ביקום היא בהחלט סופית.
שם נוסף לפרדוקס עריכה
לעיתים קרובות אני פוגשת בספרות המדעית שם נוסף לפרדוקס של אולברס - "הפרדוקס הפוטומטרי". ודרך אגב, בוויקי הרוסית הוא נקרא בדיוק כך.
תרגום מאנגלית? עריכה
הערך כבר כתוב. יש פרוצדורה מקובלת למקרים כאלה. עוזי ו. - שיחה 08:35, 28 בינואר 2009 (IST)
- הערך כבר כתוב, אבל כתוב גרוע (ולא סתם הייתה בו תבנית שכתוב). אם אחרי שאסיים לתרגם תרצה לשלב בערך משהו שהיה כתוב בו לפני השכתוב, אתה מוזמן.
ברק שושני - שיחה 10:35, 28 בינואר 2009 (IST)
- התוכן המתורגם שגוי כבר בפסקת המבוא (מדובר בפרדוקס פיזיקלי שעורר מבוכה רבה בזמנו, ולא ב"טיעון"), וגם הניסוח הפסאודו-לוגי שלו בפסקה הבאה קרוב להיות חסר משמעות. לשלב אפשר בשני הכיוונים. עוזי ו. - שיחה 23:32, 28 בינואר 2009 (IST)
האם המרחב הוא קבוע אינסופי גמיש עריכה
המרחב בו חולפת גלקסיה מסוימת מִשְׁתַּנֶּה מעצם נוכחותה בו, בעת שהיא חולפת דרכו. ומנוכחותם של גלקסיות אחרות הבאות בעקבותיה. וגם אלה שחלפו לפניה באותו המרחב. מכאן אפשר גם להסיק שהמרחב הוא קבוע אינסופי. וגמיש משום תנועת הגופים דרכו. המרחב מתעקם בעת חלוף הכוכבים בו וחוזר חלילה כשהם עוזבים אותו. זו הערה א. אם נכונה היא, יש לי אולי המשך. 83.130.61.210 15:40, 11 ביוני 2020 (IDT)