שיחה:ויברציה של מולקולה

דברים נוספים שצריכים להופיע בערך

• צריך להתחיל מכך שהקרוב הראשון לטיפול בוויברציות הוא קירוב הרמוני, ולתת פרק על האוסיצלטור ההרמוני. אח"כ צריך לכתוב על כך שמולקולות אינם לגמרי הרמוניות ולכן נהוג לקרב את הפוטנציאל שלהם על ידי פוטנציאלים אפקטיביים כמו פוטנציאל מורס, או ואן-דר-וואלס.
• פונונים.
• הקשר בין סימטריה לויברציות.
• כללי ברירה למעברים ויברציוניים (עבור פוטנציאל הרמוני: $\Delta n=+/-1$ וכן על כללי הברירה שנובעים מסימטריה.
• סוגי קשרים כימיים (קוולנטי, מתכתי, ואן-דר ואלס ויוני) ותדרי הויברציה המתאימים להם.
• שיטות מדידה של ויברציות של מולקולות: ספקרוסקופיית אינפרא אדום, ספקטרוסקופיית ראמאן, pump probe באמצעות לייזרים אולטרא קצרים (femtosecond lasers), וargon tagging.
• שימושים של ספקטרוסקופיה אינפרא אדומה לזיהוי מולקולות בכימיה, לזיהוי מולקולת באטמוספרה, לזיהוי מולקולות בחלל...

זהו בנתיים. טוקיוני 18:32, 17 באפריל 2010 (IDT)

היי טוקיוני, הרחבתי קצת את הערך. אוסיף בקרוב על האנהרמוניות של התנודות ועל כללי הברירה. אשמח אם תוסיף על שיטות מדידה ושימושים. נדמה לי שאין קשר בין הערך הזה לפונונים - פונונים הם אופני תנודה של חלקיקים בכל הגביש, ואילו כאן אנחנו מדברים על תנודות בתוך המולקולה. אי לכך אין מקום לדבר על קשר מתכתי, ואן דר ואלס או כל קשר בין מולקולרי אלא רק על קשרים בין אטומים בתוך מולקולה. בברכה, Keleti - שיחה 13:10, 24 באפריל 2010 (IDT)

אז זהו שלא. פונונים גם מתארים מודים קולקטיבים של ויברציות במולקולות. ברשותך, אני ארחיב קצת את הערך ותבין על מה אני מדבר. טוקיוני 15:04, 24 באפריל 2010 (IDT)

עשיתי שינויים קלים בניסוח ובקישורים הפנימיים ומחקתי משפט או שניים שחזרו על עצמם. שאלה בקשר לפסקה "אינטראקציה עם אור": השימושים שתוארו, כמו תקשורת אופטית, לייזרים ושלט רחוק - האם אינם עושים שימוש בדיודה פולטת אור ואמצעים אחרים הקשורים לרמות אנרגיה של אלקטרונים? אם כן, אין קשר לויברציה של מולקולה ואפשר למחוק אותם. בנוסף, הערך מכיל כעת נושאים שלא נכללים בספר של Alonso & Finn, ומתבקש מקור נוסף לקריאה נוספת. Keleti - שיחה 11:25, 28 במאי 2010 (IDT)

אני אטפל במקורות. השאלה לגבי השימושים היא שאלה טובה - אני יודע שלייזרים באינפרא-אדום ברובם עושים שימוש במעברים ויברציוניים, אבל באמת לא בדקתי האם בשלט-רחוק ובתקשורת אופטית מקור האור הוא במעברים ויברציוניים. אני אבדוק את הנושא. טוקיוני 16:55, 28 במאי 2010 (IDT)

לגבי לייזרי גז, ובפרט לייזר CO2 הם אכן עושים שימוש במעברים ויברציוניים (אם כי ישנם לייזרים הקורנים באינפרא אדום אשר עושים שימוש בשיטות אחרות לגמרי) לגבי LED-ים, שלט-ים רחוקים נראה לי שאתה צודק ואני מוחק. אני מוסיף גם כמה מקורות. טוקיוני 15:17, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

חסר הסבר על הסיבה לתנועה

הערך מנתח את התנועה הוויברציונית בצורה ברורה אבל לא מתייחס לשאלה מדוע בכלל מתקיימת תנועה כזו, ומה גורם לגרעיני האטומים או לאטומים המשתתפים בקשר לקיים תנועה ויברציונית. האם מישהו יכול להוסיף הסבר קצר בעניין? תודה, 94.159.196.17

טעות אפשרית לגבי ראמאן

אתם בטוחים שבראמאן מודדים עם שני אורכי גל? למיטב ידיעתי, מאירים באורך גל יחיד, והספקטרום המתקבל יהיה מורכב מכמה אורכי גל - כאשר ההפרש בין אורך הגל המוקרן לזה שנפלט יהיה אנרגיית הויברציה שעוררה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
132.72.11.92 13:42, 19 בינואר 2012 (IST)

צודק, הרחבתי מעט על ההבדל בין רמאן מאולץ ורמאן ספונטני Amirber - שיחה 23:06, 21 בינואר 2012 (IST)