שיחה:זה נהנה וזה לא חסר

הוספת נושא

תקלדה?עריכה

מצוטט בערך: "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו". האם חבירו היא צרות כתיבה מקראית לחברו או פשוט תקלדה?יבחוש 19:59, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

סתם כתיב מלא. דרור 20:29, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
בימינו לא מקובל להוסיף שם יו"ד. האם כך כתוב במקור המשנאי? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:20, 9 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
כך הוא במקורות: בבא קמא כ ע"א - כא ע"א; ובדף צז ע"א; בבא מציעא סד ע"ב - סה ע"א; ובדף צט ע"ב. Sije - שיחה 01:24, 12 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

מרוב דובים לא רואים את היערעריכה

קראתי את הערך מתחילתו ועד סופו. אני חייב להודות (מבלי לפגוע חלילה בכבוד שאני חש כלפי הכותבים) - הערך מרשים אך מיבש. נראה לי שמרוב דקויות משפטיות "נעלמה הנשמה של הדברים". הייתי רוצה לקרוא על הרעיונות הפילוסופיים והחברתיים מאחורי פסק הדין, פחות מאשר כל החריגות הקטנות. נדמה לי ש"זה נהנה וזה לא חסר" מדבר קודם כל על אופן של התנהלות חברה, על נתינה ועל צפיה לרווח. ובהקשר זה, יש איזה רעיון חסידי המדבר על "לתת בלקבל, לקבל בלתת, לתת בלתת ולקבל בלקבל" מישהו יודע איך קוראים לזה?יבחוש 20:55, 8 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

סתירה בין ערכיםעריכה

אנא ראו את ההערה שכתבתי בשיחה:עשיית עושר ולא במשפט#סתירה בין ערכים. תודה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:20, 9 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושב שאולי נפלה טעות בשורה בסוגריים: (כלומר גם אם השוכר לכאורה "לא חסר" שכן לא היה זכאי לדמי שכירות במצב זה, לא ייתכן שהשואל "יהנה" על חשבונו), והיא צריכה להיות (כלומר גם אם המשכיר לכאורה "לא חסר" שכן לא היה זכאי לדמי שכירות במצב זה, לא ייתכן שהשוכר "יהנה" על חשבונו).

הפיסקה "הלכה למעשה" לא עוסקת בדיוק בסוגיית "זה נהנה וזה לא חסר"עריכה

הפיסקה הזו עוסקת יותר בסוגיית "שואל שלא מדעת" ו"יאוש שלא מדעת" (האם מותר לכתחילה להשתמש כשברור שהבעלים מסכים) ולא ממש ב"זה נהנה וזה לא חסר" (כשכבר השתמש בלי רשות הבעלים וכשנודע לבעלים תבעו לדין). גם לא מצאתי את הש"ך בחושן משפט, סימן שסג, סעיף ו'. אולי הכוונה לש"ך בסימן שנ"ח, סעיף קטן א'.

חזרה לדף "זה נהנה וזה לא חסר".