שיחה:יוסף צבי קרליבך

לקריאה נוספת עריכה

על הספר השני נאמר שנכתב בידי שלמה קרליבך (עם קישור) וכתוב שהוא בנו של יוסף צבי. שלמה קרליבך שבקישור אינו בנו של יוסף צבי אלא (לפי מה שהבנתי) בן אחיו נפתלי. אם המחבר הוא שלמה קרליבך שהוא בנו של יוסף צבי יש להסיר את הקישור, ואם הוא אכן שלמה קרליבך הזמר, יש לתקן את הכתוב פה. דב ט. - שיחה 19:54, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה

אתה צודק, בערך על הזמר עשיתי הפנייה לשלמה קרליבך (המשגיח).--אליהו ארונוביץ - שיחה 20:02, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה

נכדו של הרב עריכה

אם אני לא טועה, הרב מטעם חב"ד-המבורג, שלמה ביסטריצקי, הוא נכדו של יוסף צבי. אחרי שאברר את העניין לאישורו, אני חושב שכדאי יהיה להוסיף פרט זה. Jab-jab - שיחה 16:38, 23 ביוני 2009 (IDT)תגובה

על אלה אני בוכיה - הרק קרליבך מספר על דודו הרב יוסף צבי עריכה

כששלחו אותנו בטירונות ליד ושם במסגרת תרבות יום א', חילק לנו חייל אחד חוברת שערך בעצמו מדברי הרב שלמה קרליבך בנוגע לשואה. (על החוברת הוא כתב בהדגשה שכל הזכויות אינן שמורות ומצווה להפיץ כמה שיותר). ובחוברת זו מתייחס הרב קרליבך אל דודו הרב יוסף צבי קרליבך נשוא ערך זה. לכן אני מביא את הספור לכאן:

  • "...תנו לי את הזכות להעביר לכם עוד צוואה אחת מששת המיליונים. זה גדול ונשגב. אולי חלקכם יודעים שדודי הקדוש - ר' יוסף קרליבך הי"ד - היה הרב הראשי האחרון בגרמניה. היו לו שלושה עשר דרכונים ממדינות שונות כדי לצאת מגרמניה, אך הוא אמר שכל עוד יישאר יהודי אחד בגרמניה הוא לא מוכן לעזוב. ובאופן ניסי נתנו לו שעה אחת בשבוע להעביר ברדיו הגרמני מסר לעם היהודי. זה לא יאמן.
בכל יום ראשון במשך שעה, הוא ממש עודד את אחינו בני ישראל ונתן להם כח. אני יודע שאשתו התחננה בפניו: "תרחם על עצמך, יש לך תשעה ילדים", אבל בכל יום ראשון הוא אמר ליהודים: "כי לא לנצח ייטוש ה' - זה לא לנצח, תחזיקו מעמד". אני יודע שהוא ממש נתן עידוד וחיזוק למאות יהודים לא להתאבד. והייתה לו נשיאת חן כל כך נשגבה שאפילו הם היו מצדיעים לו כאשר הוא היה הולך ברחוב. זה לא יאמן.
כבר הגיע שנת 1944 הם כבר מפסידים במלחמה. יום אחד הם הגיעו לדודי עם פיסת נייר - מסודרים כרגיל, ואמרו לו: "אנו מצווים עליך שתכתוב לנו שלושה שמות של יהודים שמתחבאים". הוא אמר להם: "מה אני רבה של העיר, יכתוב לכם שמות של יהודים?" הם אמרו לו: "זהו צו, עליך להחזיר את זה עד מחר בתשע בבוקר". למחרת הם חזרו בתשע וגוואלד, "על אלה אני בוכיה", הוא רשם בפתק את שמו ושם אשתו ואת שמות תשעת ילדיו. תדעו שמי שעצר אותו ודחף אותו לרכבת, לפני שהדלתות נסגרו, אמר לדודי: "אתה יודע כמה יהודים כבר דחפתי לתוך הרכבות? לפחות כמה אלפים. אף פעם לא בכיתי כאשר דחפתי יהודי לתוך הרכבת. אך איתך אני לא יכול להתאפק מלבכות".
וסיפרתי את זה לכמה מכם, תעבירו את הסיפור הזה הלאה לדורות הבאים. לפני כחמש או שש שנים הופעתי בסטוקהולם וקיבלתי פתק באמצע ההופעה שמישהו חייב לדבר איתי לאחר ההופעה. אחרי ההופעה הוא ניגש אלי ואמר לי כך: "אני כבר מחכה לפגוש אותך מספר שנים. כי אני הייתי עם הדוד שלך יחד במחנה ההשמדה בריגה. כשהדוד שלך הגיע, הוא רומם את רוחם של כל היהודים במחנה. הוא הרים אותנו מעלה מעלה. פתאום, כאשר בעטו בנו, כשהיכו וקללו אותנו, זה כבר לא הפריע לנו. הוא נתן לנו כל כך הרבה כח פנימי, כל כך הרבה גאווה. ראיתי במו עיני איך פעם אחת הכו יהודי אחד ועבר לידו עוד יהודי ואמר לו: " אל תשכח את מה שהרב קרליבך אמר לך" - והיהודי המוכה ממש התרומם מעל ומעבר לעולם הזה.
אמנם אחרי שהדוד שלך היה שם כמה חודשים, הם ראו שהוא מעודד יותר מידי את רוחם של היהודים שם. יום אחד, נעבך לקחו אותו... גוואלד. דע לך שהדוד הקדוש שלך היה מעביר לנו שיעור בליל שבת, מאוחר בלילה, אחרי שהיינו מסיימים את עבודת הכפייה".
לצערינו התורות האלה לא רשומות לנו בעולם הזה אבל אני בטוח שהם רשומות באותיות אש בשמים. והייתי רוצה יום אחד להחזיק את הספר הזה בידי. אבל כך דודי הקדוש אמר להם בליל שבת נחמו: "יהודים יקרים, דעו לכם שאחרי שכל זה ייגמר, ואני מברך את כולנו שנצליח לעבור את זה, יהיה ממש פשט חדש לכל התורה כולה. לכל מילה בתורה תהיה משמעות הרבה יותר עמוקה. ממש יותר עמוקה. עד היום הבנו שכאשר הנביא אמר: "נחמו נחמו עמי" הוא התכוון שהקב"ה אמר לו: "לך לעמי ישראל ותנחם אותם". אבל כאשר כל זה יסתיים, יהיה פשט חדש לגמרי. כתוב: "נחמו נחמו עמי" - הקב"ה יתחנן בפני כל יהודי, הקב"ה מתחנן מכל אחד ממנו: "אנא תנחמו אותי!".
הדבר תורה הזה הוא לא מהעולם הזה. זה לא יאמן. אני רק רוצה לברך אותי ואתכם חברים, שנזכה לסיים את כל המסכתות הקדושות שהקדושים לא הספיקו לגמור. שנזכה לכתוב את הספרים שלא היה להם זמן לכתוב. ויותר מכל, שאתם ואני נזכה שהחיים שלנו יהיו ממש קדושים, שכל אחד מאתנו ממש יהיה נחמה להקב"ה, נחמה חי'ה."
עד כאן הקטע מתוך שיחה ארוכה יותר שהועלתה לחוברת. יהי זכרם ברוך. מי-נהר - שיחה 04:57, 29 בינואר 2013 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביוסף צבי קרליבך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:59, 12 ביולי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "יוסף צבי קרליבך".