שיחה:יצחק שמי

שאלה ובקשה לעזרה עריכה

האם נהוג לא לספק קישורים חיצוניים באנגלית? אחד המקורות שבו אני מסתמך הוא מאמר באנגלית, ואינני יודע אם להוסיפו.
ברשותי רק התרגום לאנגלית של כתביו. לכן אינני יודע את השמות בעברית של שני הסיפורים הקצרים הנותרים שלו, שבאנגלית נקראים Jum'ah the Simpleton ו-Ransom. מישהו יודע איך נקראים בעברית? כלכלן בגרוש 12:05, 11 נובמבר 2005 (UTC)

נהוג לתת קישורים חיצוניים לאתרים בעברית, משום שאנו ויקיפדיה עברית, אך אין איסור על קישורים חיצוניים לאתר באנגלית - רק צריך סיבה טובה למתן הקישור. הסתמכות על אתר באנגלית היא סיבה מצוינת לתת קישור חיצוני לאתר זה. דוד שי 23:40, 11 נובמבר 2005 (UTC)

שם הסיפור בעברית עריכה

אורנה - טעיתי במקצת. השם הנכון הוא "ג'ומעה אל אהבל". ראי ציטוט כאן. הסיפור על רפה שכל שזהו שם הגנאי שלו, והסיפור מתואר במאמר של סלים תמרי המקושר בערך. 24.13.250.223 03:50, 20 נובמבר 2005 (UTC)

באיזו שנה עזב שמי את חברון עריכה

במאמרו של סלים תמרי כתוב כאילו ששמי עזב את חברון רק אחרי מאורעות תרפ"ט ושבעת הפרעות הוא מצא מחסה בבית משפחת מאני (עמוד 18), בעוד שבערך כתוב ששמי עזב את חברון שנה קודם ב1928. לתמרי יש כמה טעויות במאמר (למשל, שמו של חברו של שמי הוא אבישר, לא אביצור, והתמרדותו של שמי נגד הדת שגרמה לו לעזוב את חברון לא ארעה בשנות ה1920 המוקדמות כפי שכתוב בעמוד 18 אלא בשנת 1905), ונראה שמתי עזב שמי את חברון היא עוד טעות. יצרתי קשר עם קרוב משפחה של שמי, שאישר ששמי היה בטבריה ב1929, ולכן אני משאיר את הגרסה כפי שהיא בערך. כלכלן בגרוש 17:35, 1 ינואר 2006 (UTC)

סתירות מסוימות עריכה

הבהרה: ישנן כמה טענות סותרות לגבי השנים בהן קרו מאורעות מסוימים בחייו של שמי. לדוגמה, בראיון האודיו עם חנן חבר, טוען חבר ששמי נולד ב1889. לעומת זאת, רוב המקורות האחרים טוענים שנולד ב1888. מכיוון שגם חנן חבר כותב במאמרו ששמי נולד ב1888, סביר שפשוט טעה בראיון, והשארתי את שנת הולדתו כפי שהייתה.

סתירה נוספת קשורה בשנה בה פורסם סיפורו הראשון "העקרה". במאמר של חנן חבר ובמדריך למורים על הסיפור מטעם משרד החינוך כתוב שהסיפור יצא לאור ב1907. לעומת זאת, יוסף צרניק טוען כאן שהסיפור "נדפס יחד עם סיפורו הראשון של עגנון" שלפי הערך בויקיפדיה וגם לפי מקורות אחרים יצא לאור רק ב1908. לי אין גישה למקור לבדוק באיזה שנה הודפס הסיפור, אך מכיוון ששני מקורות נותנים את 1907, שכתבתי את הערך לשנה זו, ושיניתי את הניסוח כך שכתוב רק שעגנון ושמי שניהם פרסמו את סיפורם הראשון באותו בטאון (עובדה שאין מערערים עליה) בלי אזכור לשנה. כלכלן בגרוש 02:45, 1 פברואר 2006 (UTC)

הצעת פיצול עריכה

כלכלן, הייתי מציע להפוך את נקמת האבות לערך נפרד. הדיון המעמיק ביצירה בהחלט מצדיק ערך נפרד, וכאן הייתי מציע להשאיר תקציר בן פיסקה אחת עם "הפניה לערך מורחב". זה יהיה לטובת שני הערכים, ויתן יותר כבוד הן לסופר והן ליצירתו. כמו-כן, כדאי קצת להרחיב את הפתיח בעוד 1-2 משפטים מעבר ל"יצחק שמי, סופר עברי". מגיסטר 09:31, 2 פברואר 2006 (UTC)

הפתעת אותי - לא תארתי שמישהו יקרא את הערך לאחר שגדל למידותיו הנוכחיות. ראשית, תודה על הערותיך.

לגבי הפתיח - כעקרון אינני מתנגד, רק שאין לי מודל טוב של איך בדיוק להרחיב. הערכים על סופרים אחרים שנתקלתי בהם - למשל ש"י עגנון - כתובים בצורה דומה לזו שכאן. אם תפנה אותי לדוגמה, אשמח לשפר, או אם תרצה שכתב קטע זה בעצמך.
שקלתי בעבר להפוך את הקטע על "נקמת האבות" לערך נפרד, ועד עתה החלטתי נגד זה, משתי סיבות: (א) הספר לא מוכר במיוחד, והסיבה שהרחבתי עליו כאן היא לנסות להסביר מדוע גרשון שקד הגדיר אותו כאחד מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית. אמנם שקד הוא מבין מבקרי הספרות הבולטים בארץ, אבל כמה משקל אני צריך לתת לדעתו האישית? עם זאת, העובדה שעוד מישהו חושב שראוי לפצל לשני ערכים נותנת הצדקה נוספת פיצול. (ב) בדיון על הספר יש קטעים רלבנטים לשאר הערך, וחששתי להוציאם. לדוגמה, העובדה ששמי יצר דמות של מספר ערבי מוסיפה ממד נוסף לשבחים של א. ב. יהושע, שהתפרסם בגלל שהוא עצמו יצר דמות של מספר ערבי בספרו "המאהב". הספר גם עוזר להמחיש (לדעתי) את יחסו של שמי לערבים מעבר למה שכתבתי בקטע על מקומו בקאנון הספרות העברית. לכן עדיין אינני בטוח שאפשר להחליף את הקטע בפסקה אחת, אבל יש בדבריך שאפשר לתמצת הרבה יותר, להעביר את הדיון בספר לערך נפרד, ולהקל על הקורא שמתעניין יותר בשמי עצמו.

דרך אגב, אני שמח שמזדמן לי סוף-כל-סוף לשוחח איתך - יש לנו רקע משותף, והתרשמתי לטובה מהערותיך בנושאי כלכלה פה ושם (לדוגמה בערך על יתרון יחסי). בברכה, כלכלן בגרוש 02:18, 3 פברואר 2006 (UTC)

הערתך בפתח דבריך - "לא תארתי שמישהו יקרא את הערך לאחר שגדל למידותיו הנוכחיות" - היא הנותנת שראוי לפצל. אנחנו אמורים להניח שאנשים כן יקראו את שכתבנו, הלא כן? כל ערך ארוך, יש מקום לשקול לפצלו כדי לעשותו נגיש וקריא יותר, אבל לא בכל ערך ניתן לעשות זאת בנקל בלי לפגוע בקוהרנטיות שלו. כאן, לא רק שזה ניתן בקלות, אלא זה אף רצוי ומתבקש. זה יעזור, כדבריך, למי שמתעניין בשמי עצמו, וכן יעזור למי שמתעניין ביצירה עצמה, ולדעתי אף למי שמתעניין בשניהם יחד. דוגמה מצויינת - אנטואן דה סנט אכזופרי והנסיך הקטן, גם כאן מקרה של סופר שמזוהה, יותר מכל, עם יצירה אחת ספציפית.

לגבי הפתיח, התכוונתי לתקציר מאוד תמציתי שנותן לקורא מושג מה על תוכן הערך והדמות. עשיתי כזה, אתה מוזמן כמובן לערוך ולתקן להבנתך אם לא דייקתי (כתבתי על סמך תוכן הערך, איני מכיר באמת את יצירתו). מגיסטר 11:52, 3 פברואר 2006 (UTC)

הפתיח שכתבת מצויין - תיקנתי עניין פעוט אחד, אבל הניסוח בהחלט מוצא חן בעייני. מכיוון שאין לי נסיון רב בלכתוב בעברית (ובארץ למדתי בסך הכל שנתיים וחצי), תרגיש חופשי לערוך את שאר הערך בשביל ניסוח והגהה. את ההעברה של נקמת האבות אעשה בסוף השבוע אם יהיה לי זמן - אם כבר ערך על הספר, אז יש עוד קצת להוסיף. לגבי שאלתך האם אנחנו אמורים להניח שאנשים כן יקראו את שכתבנו, התשובה שלי היא לא, אבל זה כבר גולש להשקפה שלי על ויקיפדיה שעדיף להשאיר למקום אחר. בברכה, כלכלן בגרוש 14:53, 3 פברואר 2006 (UTC)

תאריך יום הולדתו עריכה

אזכור ליום הולדתו של שמי מצאתי בהערה שהשאיר משה רום בפורום חברון. מכיוון שרום חקר את שמי ומאמר שכתב מוזכר בערך, יצאתי מתוך הנחה שהמקור אמין. כלכלן בגרוש

?can someone make this article in english

english page עריכה

תגובה אחרונה: לפני 14 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

hi, can someone make this page in english?

Hi back, I have a 5000 article on shami in english, which I was going to translate and enter here. where did you think of entering the english text? English wikipedia?InproperinLA - שיחה 16:20, 24 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

כינויו של אביו של שמי עריכה

תגובה אחרונה: לפני 17 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

אנונימי שינה את הכינוי של אליהו סרווי, אביו של שמי, מ"אש-שמי" ל"אלשמי" ואת פרוש השם מ"הדמשקאי" ל"הסורי". בדקתי שוב, והגרסה המקורית היא הנכונה. הכינוי "אש-שמי" מופיע במבוא לספר Hebron Stories, והוא מופיע גם במאמר של סלים תמרי המקושר בתוך הערך (למרות שמאמרו של תמרי אינו לגמרי אמין, כפי שכבר הערתי לעיל, ואני מסתמך בעיקר על מבוא הספר). לגבי פרוש הכינוי, אפשר לפרש אותו כמקשר הן לעיר והן למדינה, אך הכוונה ככל הנראה הייתה לעיר. שוב, הפרוש "הדמשקאי" מופיע במבוא לספר Hebron Stories, וגם בפרק על אליהו סרווי מתוך "ספר חברון" שנכתב על ידי אחד מבניו ושיש אליו קישור בהערות השוליים. כלכלן בגרוש 03:32, 3 בפברואר 2007 (IST)תגובה

הרחבה עריכה

שמחתי למצוא שדברים שכתבתי לפני שנים מצאו דרכם למקומם. אקווה להרחיב את הערך, יוסף צרניק

הוספת נושא