שיחה:לכתחילה ובדיעבד
א. צ"ל, אם כבר, "בדיעבד". ב. נראה לי מיותר. זה סתם מילה שכוונתה לאחר מעשה או בהסתכלות לאחור. שייך לוויקימילון. אחרת מה ההבדל בין אנצ' למילון. Yonidebest Ω Talk 23:59, 12 בפברואר 2007 (IST)
- א. שני המונחים נפוצים, אבל נראה שדווקא 'דיעבד' נכון יותר. ב. זהו מושג הלכתי מרכזי מאין כמוהו. הלל • שיחה • תיבת נאצות 00:51, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. תפרט, למה נכון יותר? נכון לעכשיו, על פי גוגל, "בדיעבד" פי 100 יותר פופלרי מ"דיעבד" (250,000 תוצאות לעומת 2,500 תוצאות). נראה שהבי"ת הוא חלק מהמילה, לא? אם לא, נסח לי משפט בלי הבי"ת. ב. המילה מוכרת לי מההלכה, אבל זו סה"כ מילה, שבאה לציין מה יש לעשות או לא לעשות לאחר המעשה. "בלה בלה בלה, ובדיעבד, בלה בלה בלה". את בדיעבד אפשר להחליף ל"אנחנו לא מצפים ממך לזכור את כל ההלכות בע"פ, ולכן, אם כבר עשית או לא עשית כך וכך, עשה כך וכך או אל תעשה כך וכך עכשיו". בדיעבד, היה עדיף אם הערך הזה היה נפתח בוויקימילון. Yonidebest Ω Talk 01:00, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. ודאי ש"בדיעבד" נפוץ יותר כיום. אבל כשאתה מחפש במקורות, הרי שבתלמוד יש 103 מופעים של 'דיעבד', ורק 6 של 'בדיעבד'. למעשה, מה שכתוב בערך לא נכון (תיכף אתקן בעז"ה): זהו קיצור של 'דאי עבד' - שאם עשה. ב. הרשה לי לחלוק עליך ידידי המלומד. הלכות רבות מתחלקות לרצוי לכתחילה ולמעכב בדיעבד, יחד עם שעת הדחק. אלו ממש מוסדות שונים ומבוססים, ולא סתם מילה. הרי יש לכך עיקרון חשוב, שישנם דברים שמעכבים לאחר מעשה וישנם שלא; הקשר שבין דיעבד לבין שעת הדחק (לעתים מבלבלים ביניהם); וכולי. הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:06, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. מה שנפוץ יותר כיום, קובע לפעמים. את כל הסטט' והמקורות אפשר להכניס לערך, כולל הגלגול למילה "בדיעבד". בנוסף, לגבי 103 המופעים בתלמוד (איך בדקת את זה? יש לך עותק ממוחשב? חינמי במקרה?), אני מניח שבארמית, אין צורך בבי"ת, ולכן הכתיב הזה. בעברית של היום, צריך בי"ת. ב. לא אתווכח איתך יותר מידי על האם זה חשוב או לא, זה ממש לא התחום שלי (ולכן "נראה לי מיותר", ולא "מיותר"). איפה כל הקשרים האלו מוסברים? אולי כדאי לרכז את לכתחילה, בדיעבד ושעת הדחק למקום אחד כדי לא לבלבל את הקוראים. אגב, שים לב שהקישור שיצרת הוא "בדיעבד", ולא "בדיעבד" :-) Yonidebest Ω Talk 01:13, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. אני לא בטוח שמה שנפוץ היום הוא הקובע. נגיד, סנט פטרסבורג נפוץ יותר מסנקט פטרבורג, אבל עדיין האחרון נחשב ליותר מדויק ולכן הוחלט שהוא יהיה שם הערך. העניין הוא ש'בדיעבד' זה רק הוספת ב', ואני אפילו לא חושב שיש טעם להתעכב על זה יותר מדי (אם אתה רוצה תוכנה חינמית, אתה יכול להוריד מהאתר של מכון ממרא, אבל היא תוכנה דוסית וגם לא סופרת מופעים). ב. כדאי שייכתב גם הערך על אודות לכתחילה ושעת הדחק - כל אחד מהם חשוב בפני עצמו. (וודאי ששמתי לב שקישרתי בדיעבד, משום שהיום אנו כותבים כך יותר.) הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:18, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. קובע לפעמים, אמרתי. יש דוגמאות לכאן ולכאן. מדוע האחרון יותר מדויק? במה פוגע הבי"ת? (אולי כדאי לפתוח ויקיגמרא ;-) ב. ובכן, אם היום כותבים בדיעבד, הייתי מעדיף לראות שם זה כשם הערך ולהסביר כיצד התגלגלנו לשם זה בערך עצמו, במקום לכתוב שכיום נוהגים לכתוב בדיעבד, אבל זה "פחות נכון". זזתי לישון, לילה טוב, Yonidebest Ω Talk 01:25, 13 בפברואר 2007 (IST)
- דיעבד לעומת בדיעבד - אחת בלי ב' השימוש (הא, הא) ואחת עם. שם הערך כמובן ייבחר לזה בלי אותיות השימוש. הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:27, 13 בפברואר 2007 (IST)
- ובכן, בלי בי"ת השימוש, אני לא בטוח עד כמה המשמעות של המילה הזו נכונה כיום. מילון בבילון לא מכיר "דיעבד", כך גם מילון מורפיקס, ומילון אבן שושן מפנה ל"בדיעבד". Yonidebest Ω Talk 01:32, 13 בפברואר 2007 (IST)
- דיעבד לעומת בדיעבד - אחת בלי ב' השימוש (הא, הא) ואחת עם. שם הערך כמובן ייבחר לזה בלי אותיות השימוש. הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:27, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. קובע לפעמים, אמרתי. יש דוגמאות לכאן ולכאן. מדוע האחרון יותר מדויק? במה פוגע הבי"ת? (אולי כדאי לפתוח ויקיגמרא ;-) ב. ובכן, אם היום כותבים בדיעבד, הייתי מעדיף לראות שם זה כשם הערך ולהסביר כיצד התגלגלנו לשם זה בערך עצמו, במקום לכתוב שכיום נוהגים לכתוב בדיעבד, אבל זה "פחות נכון". זזתי לישון, לילה טוב, Yonidebest Ω Talk 01:25, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. אני לא בטוח שמה שנפוץ היום הוא הקובע. נגיד, סנט פטרסבורג נפוץ יותר מסנקט פטרבורג, אבל עדיין האחרון נחשב ליותר מדויק ולכן הוחלט שהוא יהיה שם הערך. העניין הוא ש'בדיעבד' זה רק הוספת ב', ואני אפילו לא חושב שיש טעם להתעכב על זה יותר מדי (אם אתה רוצה תוכנה חינמית, אתה יכול להוריד מהאתר של מכון ממרא, אבל היא תוכנה דוסית וגם לא סופרת מופעים). ב. כדאי שייכתב גם הערך על אודות לכתחילה ושעת הדחק - כל אחד מהם חשוב בפני עצמו. (וודאי ששמתי לב שקישרתי בדיעבד, משום שהיום אנו כותבים כך יותר.) הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:18, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. מה שנפוץ יותר כיום, קובע לפעמים. את כל הסטט' והמקורות אפשר להכניס לערך, כולל הגלגול למילה "בדיעבד". בנוסף, לגבי 103 המופעים בתלמוד (איך בדקת את זה? יש לך עותק ממוחשב? חינמי במקרה?), אני מניח שבארמית, אין צורך בבי"ת, ולכן הכתיב הזה. בעברית של היום, צריך בי"ת. ב. לא אתווכח איתך יותר מידי על האם זה חשוב או לא, זה ממש לא התחום שלי (ולכן "נראה לי מיותר", ולא "מיותר"). איפה כל הקשרים האלו מוסברים? אולי כדאי לרכז את לכתחילה, בדיעבד ושעת הדחק למקום אחד כדי לא לבלבל את הקוראים. אגב, שים לב שהקישור שיצרת הוא "בדיעבד", ולא "בדיעבד" :-) Yonidebest Ω Talk 01:13, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. ודאי ש"בדיעבד" נפוץ יותר כיום. אבל כשאתה מחפש במקורות, הרי שבתלמוד יש 103 מופעים של 'דיעבד', ורק 6 של 'בדיעבד'. למעשה, מה שכתוב בערך לא נכון (תיכף אתקן בעז"ה): זהו קיצור של 'דאי עבד' - שאם עשה. ב. הרשה לי לחלוק עליך ידידי המלומד. הלכות רבות מתחלקות לרצוי לכתחילה ולמעכב בדיעבד, יחד עם שעת הדחק. אלו ממש מוסדות שונים ומבוססים, ולא סתם מילה. הרי יש לכך עיקרון חשוב, שישנם דברים שמעכבים לאחר מעשה וישנם שלא; הקשר שבין דיעבד לבין שעת הדחק (לעתים מבלבלים ביניהם); וכולי. הלל • שיחה • תיבת נאצות 01:06, 13 בפברואר 2007 (IST)
- א. תפרט, למה נכון יותר? נכון לעכשיו, על פי גוגל, "בדיעבד" פי 100 יותר פופלרי מ"דיעבד" (250,000 תוצאות לעומת 2,500 תוצאות). נראה שהבי"ת הוא חלק מהמילה, לא? אם לא, נסח לי משפט בלי הבי"ת. ב. המילה מוכרת לי מההלכה, אבל זו סה"כ מילה, שבאה לציין מה יש לעשות או לא לעשות לאחר המעשה. "בלה בלה בלה, ובדיעבד, בלה בלה בלה". את בדיעבד אפשר להחליף ל"אנחנו לא מצפים ממך לזכור את כל ההלכות בע"פ, ולכן, אם כבר עשית או לא עשית כך וכך, עשה כך וכך או אל תעשה כך וכך עכשיו". בדיעבד, היה עדיף אם הערך הזה היה נפתח בוויקימילון. Yonidebest Ω Talk 01:00, 13 בפברואר 2007 (IST)
ב"מילון ארמי עברי לתלמוד בבלי", מאת עזרא ציון מלמד, מופיעה המילה "דיעבד", ולא מופיעה המילה "בדיעבד". כיוון שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא מילון, והערך עוסק במונח ההלכתי-תלמודי, ולא בשימוש במילה בעברית של ימינו, הרי שמו יאה לו. בוויקימילון יש בהחלט מקום גם למילה "בדיעבד". דוד שי 08:31, 13 בפברואר 2007 (IST)
- אבגד, שינית את שם הערך בלי להתייחס לפסקה שלעיל. אני סבור שיותר נכון "דיעבד", אשמח שתגיב, תביא מקורות וכד'. א. שראל • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 14:50, 19 ביוני 2018 (IDT)
דובר לגבי העלון "לכתחילה":
תחילת העברה
מתי נוסד? באיזה תדירות מופץ? מי כותביו העיקריים? דוד שי 06:36, 22 מרץ 2005 (UTC)
- העלון הוא עלון תעמולה וקשר בין חברי מנהיגות יהודית. על קיום העלון כבר מופיעה הערה במנהיגות יהודית במידת האפשר ניתן להרחיב במשפט את הנאמר כאן כתוספת להערה כרם יהושע 18:40, 28 דצמבר 2005 (UTC)
סוף העברה
פיצול עריכה
אלו שני מושגים שונים והפוכים שעדיף לפצל אותם לשני ערכים נפרדים. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- איני מסכים - לדעתי הם על אותו מישור התייחסות. אבל אם אתה צודק, יהיה קל יותר לראות זאת לאחר שהערך ייכתב. בברכה, גנדלף - 23:00, 16/04/15
פסקה לא מובנת עריכה
שלום לאלמוני ולמי שמבין - האם תוכלו להסביר ולנסח יותר טוב את הפסקה הזו?
ובכל זאת כתוב בתורה,מעלין בקודש ולא מורידין דהיינו אם יש לחתחילה שזה דרגת מעלת הוקדש הגבוהה ביותר הכתוב בהלכה שולחן ארוך,כלחתחילה,ויש בדיעבד שנעשה במתכוון ולשלא מתכוון,באונס רחמנה פטרה,וההיה והוריד זאת לבדיעבד כמו שאנו מסתמכים בדיעבד על רבינו ניסים על אכילת בשר לצורך חזוק הגוף,שזה לא תקף להיום כי יש מספיק מהצומח בשביל חיזוק הגוף, מה שיש באגוזים ברזילאים ופולי סויה יותר ממה שהבשר נותן לנו בעניין תוספת b12.ולכן הבדיעבד של רבנו הר'נ,בטל ולא תקף להיום,בדיוק כמו שיש הלכה שלא לנקות אם מגף או מטתה את הבתים דאז שלא היה ריצוף,אלה היה אדמה והאיסור בשביל לא לעשות ערוגות וגומות והיום אין זה תקף בגלל,שהבתים מרוצפים,אבל יש יוצא מין הכלל כי יכול שאדם יתגורר במקום כמו צריף שאין ריצוף אז יהיה אסור, וגם לגבי הרפואה שאם לוקחים בשר או דם או כל אבר מין החי להציל אדם מותר כי חיי אדם קודמים ופה אפשר לסמוך על הבדיעבד ובתנאי שאין תרופה מן הצומח ואם אדבר סובל דחוי אז מה שעולה באותו רגע לרפאותו אך אם רואים ששהוא מתפקד וסובל דחוי יחפש מן הצומח להבריאו המטופל.זוהי התורה נלמדת מקל וחומר וכל נושא הבדיעבד צריך ללמוד לגבי מה משייכים הבדיעבד לאיזה נושא ולראות מתי אפשר להכניס את הבדיעבד שזה בשעת הדחק ולא יותר וכך יודעים מתי מותר ולא לקפוץ כמו חמור נוסע ספרים על בדיעבד כמצא תורה מסיני ורק על הבדיעבד מתי שנוח לו נשען לא כן הדבר ולא תורה ולא שכרה