שיחה:מנוע בעירה פנימית
אני סבור, כי יש לערוך מחדש ערך זה ולהעביר חלקים ממנו לערכים רלוונטיים אחרים.
שמחה בינות 05:39, 8 אוקטובר 2005 (UTC)
מדוע לא כולם ב-1? עריכה
אם מנועי דיזל ובנזין הם סוגי מנוע בעירה פנימית,מדוע יש להם ארכים נפרדים?
שלכם דוד ליף 10:32, 6 יולי 2006 (IDT)
- הערכים הנפרדים אמורים להרחיב במאפיינים הייחודיים של כל אחד מסוגי המנועים, שהרי אין דין מנוע בנזין 2 פעימות כדין מנוע דיזל. בערך זה מתואר המשותף.--שרשר 23:27, 7 יולי 2006 (IDT)
פסקת הכותרת עריכה
למה "מנועים בוכנאיים" ולא "מנועים בוכנתיים"? צנטוריון - שיחה 13:19, 7 באפריל 2009 (IDT)
- יתכן שללא סיבה. היתכן גם ששתי הצורות אינן נכונות מבחינה לשונית ואין ברירה אלא לומר "בעלי בוכנה"?
- בדקתי ונראה שהמונח התווסף ב-8 באוקטובר 2005 על ידי משתמש:שמחה - אולי ניתן להפנות את השאלה אליו. שרשר • שיחה 23:17, 7 באפריל 2009 (IDT)
שריפת דלק במכונית עריכה
- הועבר מהכה את המומחה 11:40, 11 באפריל 2009 (IDT)
אהלן חברים, שאלה לידע כללי (מעין "הידעת?"):
כשמתניעים את המכונית- עצם הפעולה שורפת דלק, נכון? אז מעניין אותי מה עדיף לעשות במקרים האלה שצריך לחכות באוטו= האם לכבות את המנוע, או להשאיר דלוק? בטוח יש תחום מסוים של דקות בהן עדיף להשאיר דלוק, אני מסוקרן מהו התחום. בתודה, תומר07 - שיחה 11:28, 5 באפריל 2009 (IDT)
הטענה הנפוצה ביותר ואולי גם המבוססת ביותר היא שעמידה במקום עם מנוע דולק במשך דקה שלמה ומעלה נשרף יותר דלק מאשר בכיבוי והנעה מחודשת של המנוע. רונסו - שיחה 15:08, 5 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא יודע נתונים מדוייקים, אבל מנועי בנזין צורכים פחות דלק בהתנעה, והנתון הזה של הדקה אולי נכון לגביהם. לעומת זאת, מנועי דיזל צורכים כמות רבה מאוד של דלק בעת התנעה, השווה בערך לרבע שעה של פעולת סרק. מסיבה זו רואים לעיתים קרובות טנדרים מחכים דקות ארוכות עם מנוע בפעולה. בברכה, משה.
- מעבר לשאלת כמות הדלק הנשרפת ועלותה (שעליה אין לי די ידע להשיב), יש לתת את הדעת על זיהום האוויר: מכונית העומדת מותנעת מזהמת את הסביבה בגזי פליטה ובפיח. מלבד גזי השריפה הרגילים, מנוע שעובד בסל"ד נמוך נוטה לפלוט גם פחמן חד-חמצני, גז רעיל נטול ריח הנוצר בתנאים של מבעירה איטית ומיעוט חמצן. הצטברות כל אלו במקום אחד לאורך זמן, במיוחד אם הרוח חלשה, יוצרת מוקד זיהום ופוגעת בבבריאות העוברים ושבים. הנזק, במקרה זה, נראה לי רב על התועלת שבחיסכון (אם כי, כמובן, אחרים משלמים את מחירו). אמנון שביט • שיחה 17:11, 6 באפריל 2009 (IDT)
- כן, למדתי על זה בעבר- הרעלת CO? האם קיימת כזו סכנה גם בסביבה פתוחה?
- בכל מקרה, תודה לשלושתכם! תומר07 - שיחה 22:07, 6 באפריל 2009 (IDT)
- אקווה שאתה עדיין מעיין בתשובה כאן: גזי CO רעילים רלוונטיים כמובן גם לאוויר הפתוח אך הנזק לא משמעותי כשמתרחקים למרחק של כמה מטרים. לעומת זאת, אם תשב מאחורי מכונית עומדת עם מנוע דולק בסל"ד סרק לאורך זמן, תרגיש את השפעת הגזים הרעילים באופן מוחשי. לגבי סוגית כיבוי המנוע, גם לי אין נתונים בדוקים, אך אציין שמכוניות מודרניות ובמיוחד ההיברידיות מכבות ומדליקות את המנוע לסירוגין (למשל בעמידה של 30 שניות ברמזור) ומתוך ראייה של חיסכון בדלק (וכתוצאה מכך תרומה לאיכות הסביבה). שרשר • שיחה 23:04, 11 באפריל 2009 (IDT)
- מעבר לשאלת כמות הדלק הנשרפת ועלותה (שעליה אין לי די ידע להשיב), יש לתת את הדעת על זיהום האוויר: מכונית העומדת מותנעת מזהמת את הסביבה בגזי פליטה ובפיח. מלבד גזי השריפה הרגילים, מנוע שעובד בסל"ד נמוך נוטה לפלוט גם פחמן חד-חמצני, גז רעיל נטול ריח הנוצר בתנאים של מבעירה איטית ומיעוט חמצן. הצטברות כל אלו במקום אחד לאורך זמן, במיוחד אם הרוח חלשה, יוצרת מוקד זיהום ופוגעת בבבריאות העוברים ושבים. הנזק, במקרה זה, נראה לי רב על התועלת שבחיסכון (אם כי, כמובן, אחרים משלמים את מחירו). אמנון שביט • שיחה 17:11, 6 באפריל 2009 (IDT)
הפנייה מהדף מנוע בוכנה עריכה
לא בטוח שההפנייה מהדף "מנוע בוכנה" לדף הזה נכונה. מנוע בוכנה יכול להיות גם מנוע קיטור, לא? לאו דווקא מנוע בעירה פנימית. קלונימוס - שיחה 17:23, 30 בנובמבר 2020 (IST)