שיחה:נאצריזם

מידע נוסף על הדף הזה

בקשר לשאלת האיחוד של ערך זה עם הפן-ערביזים: לדעתי אין לאחד את הערכים בגלל מספר סיבות, הסיבה המרכזית הינה שמצריים הינה מקרה מיוחד של לאומיות בעולם הערבי שבא לביטוי ב 3 מעגלים שרק אחד מהם הוא ערבי (אפרקאי ומסלמי הם האחרים) לכן זה יהיה לא מדיוק לאחד את הערכים.

אני מסכים, יש לזה יכולת עצמאית כערך נפרד בגלל ההבדלים והחשיבות של זה. אם אין התנגדויות רציניות נוספות ב-48 שעות הקרובות, אני מוריד את התבנית. בברכה, אסף 10:12, 4 מרץ 2006 (UTC).

התבנית הוסרה. בברכה, אסף 21:49, 6 מרץ 2006 (UTC).

נאצר לא היה דמוקרטי.עריכה

תגובה אחרונה: לפני שנתייםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

כתוב שהתנועה דגלה בדמוקרטיה והשתתפות המונית,בעוד שנאצר הנהיג שילטון של מפלגה אחת והשתקה של כל התנגדות פוליטית.

(המידע הוא מויקיפדיה באנגלית)

כן, אבל בהיותו מקורב לקומוניזם, נאצר דיבר על דמוקרטיה, אבל לא קיים אותה. יש מלא דוגמאות של זה, גם בניטו מוסוליני באיטליה דיבר על "דמוקרטיה אוטוריטארית", בהיותו אחד הדיקטטורים הקיצוניים ביותר בהיסטוריה. --אוכל דינוזאורים - שיחה 09:59, 3 בינואר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

נושא האיסלאם בערךעריכה

תגובה אחרונה: לפני שנתייםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

הערך על נאצריזם מדבר הרבה על איסלאם, וזה קצת משונה בעיני. הוא היה חילוני, תמך בחילון של מצריים, ויש אפילו מספר סרטונים שלו משתלח באחים המוסלמים. יכול להיות שאני לא מכיר את הנושא מספיק טוב, אבל הייתי שמח לדעת מאיפה המידע על זה שנאצריזם היא אידיאולוגיה מוסלמית, בעיקר כאשר מייסדה היה בקשרים טובים עם ברית המועצות, מדינה שדת המדינה שלה הייתה אתאיזם. --אוכל דינוזאורים - שיחה 09:59, 3 בינואר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

נאציות / הסתהעריכה

היה מעריץ של היטלר^[1]

נאצר הביע את אכזבתו מביטולו של הרייך השלישי ב-1945^[2].

מקומו הפך למרכז לקשר ערבי/נאצים-לשעבר, לאחר מלחמת העולם השנייה^[3].

(הוזכר בשנות ה-70 ש-) מאז ימי הנאצים היתה קהיר המקום היחיד שם פורסמו ה"פרוטוקולים" והופצו ברבים. נאצר בעצמו המליץ בפני מבקרים אצלו על ספר זה "המאפשר לראות פנימה את תחבולות היהודים" כביכול^[4].

הנאצי יוהן ואן לירס הידוע לשמצה באנטי-יהודיות שלו עבד בשביל נאצר, ב"מקצועו" - הסתה^[5].

חלוקת מיין קאמפף לקציני הצבא כדי שיקבלו "השראה"^[6].

הערות שולייםעריכה

תגובה אחרונה: לפני חודשייםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

^ Robert S. Wistrich, Between Redemption & Perdition: Modern Antisemitism and Jewish Identity, Routledge, 2020-04-06, מסת"ב 978-1-000-04339-6. (באנגלית)
^ Youssef Aboul-Enein, Faisal H. Aboul-Enein, The Secret War for the Middle East: The Influence of Axis and Allied Intelligence Operations During World War II, Naval Institute Press, 2013-10-15, מסת"ב 978-1-61251-336-2. (באנגלית)
^ ⁨"סוכני קע"ם וגרמניה המזרחית ממלאים תפקיד חשוב בתקריות" ⁩ | ⁨הבקר⁩ | 19 January 1960 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
^ משואה (המכון), משואה, משואה, 1973. (בiw)
^ Notorious Nazi Racist Working for Nasser's Propaganda Ministry, Jewish Telegraphic Agency (ב־American English)
^ Joseph Braslavi, ‏מרצועת עזה עד ים־סוף, ‏הקיבוץ המאוחד, ‏, 1956. (בiw)

Purely Facts - שיחה 01:55, 16 במרץ 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הוספת נושא

[1] Robert S. Wistrich, Between Redemption & Perdition: Modern Antisemitism and Jewish Identity, Routledge, 2020-04-06, מסת"ב 978-1-000-04339-6. (באנגלית)

[2] Youssef Aboul-Enein, Faisal H. Aboul-Enein, The Secret War for the Middle East: The Influence of Axis and Allied Intelligence Operations During World War II, Naval Institute Press, 2013-10-15, מסת"ב 978-1-61251-336-2. (באנגלית)

[3] ⁨"סוכני קע"ם וגרמניה המזרחית ממלאים תפקיד חשוב בתקריות" ⁩ | ⁨הבקר⁩ | 19 January 1960 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)

[4] משואה (המכון), משואה, משואה, 1973. (בiw)

[5] Notorious Nazi Racist Working for Nasser's Propaganda Ministry, Jewish Telegraphic Agency (ב־American English)

[6] Joseph Braslavi, ‏מרצועת עזה עד ים־סוף, ‏הקיבוץ המאוחד, ‏, 1956. (בiw)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]