שיחה:נוער מד"א
אין זו תנועת נוער זהו ארגון נוער[1]. הידרו - שיחה 17:54, 3 בספטמבר 2008 (IDT)
בסוף הכתבה נכתב שמד"א לא בודקת את כשירותם הפסיכולוגית של המתנדבים. דבר זה אינו נכון אחד מהמסמכים שמחויב להביא כל מועמד להיתנדבות או עבודה באגף הרפואי של האירגון הוא אישור בריאות תקינה. כל רופא אחראי לא יתן אישור לעבוד באמבולנס אם יש סכנה פסיכולוגית. כן יש להדגיש שבמקרים קשים כאירועים רב נפגעים אסור לנוער להגיע 212.76.104.36 02:58, 2 ביולי 2012 (IDT)
יש להביא חוות דעת של פסיכולוג מוסמך על המתרחש במדא עריכה
איך בכלל אפשר להשוות אישור בריאות פיזית של רופא משפחה לחוות דעת של פסיכולוג? לא מדובר רק בלמנוע מאנשים עם עבר נפשי להתנדב, אלא גם למנוע מילדים בריאים טראומות שלא לצורך. לא כל אדם בריא מסוגל להתמודד עם מצבי לחץ ומראות קשים, ועוד כשמוטלת עליו האחריות לעזור, דבר שמחמיר את הדחק אליו נחשף המתנדב. מה גם בשלב ההדרכה נוטים לשלהב את הילדים שלא לצורך, וגורמים להם להאמין שעל כתפיהם מונח גורל הפצוע, ובמקביל מספקים להם הכשרה לוקה בחסר, מזערית, במשך זמן קצר יחסית. נקודה חשובה לציין היא המבחנים בגמר ההכשרה, כאשר כמחצית מהמתנדבים לא עומדים בהצלחה במבחן אולם נכנסים בכל זאת להתנדבות פעילה. בפועל, זה ארגון חסר אחריות, שמהווה יותר סכנה לציבור - הן לפצועים והן למתנדבים הבאים כדי לסייע להם, מאשר מביא תועלת, ויש צורך במבקר מטעם המדינה שיעצור את המחדל הזה בהקדם האפשרי. Isralord - שיחה 00:16, 11 בנובמבר 2012 (IST)
מדים של מתנדבי הנוער עריכה
אבקש לציין תחת הערך "המדים של מתנדבי הנוער" שהיוזמה למכנסי 'נוער מד"א' הונחתה גם במרחב ירקון מסוף שנת 2013 84.111.88.234 21:03, 10 במרץ 2014 (IST)
הביקורת על הארגון והבעת הדעה הלא מוסמכת עריכה
בערך הובעה ביקורת לא מבוססת הטוענת לפגיעה נפשית של המתנדבים. הורדתי את הביקורת והוספתי את הנתונים הידועים מתוך המחקר של הכנסת. אני מצרף מידע נוסף של מחקר שבוצע על ידי פרופסור לפסיכיאטריה שהיה ראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל. המחקר הוצג בכנס בינ"ל שהתקיים ב 2010.
עיין בכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3835478,00.html
מחקר: איך מושפע נוער מד"א מאירועי פיגוע וטרור תוצאות מפתיעות במחקר ישראלי שבדק בני נוער מתנדבי מד"א שטיפלו בנפגעי פיגועים ועברו אירועי טראומה קשים. למרבה הפלא, אף לא אחד מהם לקה ב"הלם קרב". החוקר: אלו בשורות מצויינות, בני הנוער במד"א חזקים וחסינים למראות הקשים ד"ר איתי גל פורסם: 17.01.10 , 15:00
בני הנוער המתנדבים במד"א, שנחשפים למראות הקשים בפיגועים, מתמודדים עם החשיפה בהצלחה: כך עולה ממחקר של מד"א שהוצג בכנס הבינלאומי "IPRED" שהתקיים לאחרונה בישראל, ועסק בהתמודדות ומענה לאירוע אסון של פיקוד העורף ומשרד הבריאות. המחקר עסק במידת השפעת אירועי טרור רבי נפגעים על הופעת תסמיני פוסט טראומה בקרב מתנדבי הנוער.
יותר פיגועים - פחות תסמינים המחקר נערך על-ידי ד"ר חיים קנובלר, פסיכיאטר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל. המחקר ארך 4 שנים ובוצע בשתי תקופות: האחת בקיץ 2000 לאחר האינתיפאדה השנייה, בה נבדקו כ-200 בני נוער מתנדבי מד"א, והשנייה בתקופת הפיגועים הגדולים שהתרחשו כארבע שנים מאוחר יותר. בדיקה זו כללה כ-600 מתנדבים.
במהלך הסקר הועברו שאלונים שבדקו את קיומם של תסמיני פוסט-טראומה. מניתוח השאלונים נמצא כי דווקא באזורים שבהם אירעו יותר פיגועים נמצאו פחות סימפטומים פוסט טראומתיים. ככלל, לא נמצאו בני נוער שסבלו מתמונה קלינית משמעותית של תסמונת פוסט טראומטית.
התחקירים האישיים עושים את שלהם (צילום: באדיבות דוברות מד"א)
לדברי ד"ר קנובלר, אחת הסיבות לכך היא הפעילויות שאותן מקיים מד"א לאחר אירועי טראומה, במסגרתם מגיעים אנשי הנהלת מד"א לסניפי מד"א ומבצעים בדיקה לאיתור עובדים שעלולים לפתח תסמונת פוסט-טראומטית.
"מיד בסיום האירוע הטראומטי כינסה הנהלת מד"א את כל הצוותים הרפואיים שלקחו חלק בפעילות לתחקיר מבצעי ואישי על ידי אנשי מקצוע מנוסים בטיפול בנפגעים", מסביר ד"ר קנובלר. "אלה סקרו את הפעולות שביצעו המתנדבים בעת הסיוע לצוותי האמבולנסים בפיגוע. באופן זה, עובדו הזיכרונות הרגשיים של המתנדבים, נצטיירה תמונה מלאה של האירועים, וניתנו הנחיות מקצועיות לעתיד, אשר הדגישו את התפקוד החיובי והחיוני של המתנדבים".
"הבקרה המקצועית של מד"א מונעת פגיעה" "מדובר בחדשות טובות מאוד", אומר ד"ר קנובלר בהתייחסו לממצאי המחקר. "ככל הנראה מראש מגיעים למד"א בני נוער חסינים יותר למראות הקשים, אולם נראה שהפעילות של מד"א לאחר אירוע טראומטי, בה מתבצעים תחקירים ואיתור נפגעים פוטנציאליים מאפשרת בקרה מקצועית ומניעה אפשרית של פגיעה. הבשורה העיקרית היא שמדובר בבשורות טובות, אצלנו לא מצאנו נפגעים או כאלה שפיתחו בעיה נפשית כתוצאה מהטיפול בפצועים".
הפרעת דחק (עקה) פוסט-טראומטית (PTSD) מתייחסת להופעת בעיות נפשיות אחרי חשיפה לאירוע מסכן חיים. מדובר בעיקר בסימני חרדה. זיכרון האירוע הטראומתי חוזר אל האדם, בעיקר בצורה של חלומות בעתה, או חוויה במשך היום של האירוע עצמו ("פלאשבק"). ―אליויקי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
הצורך בפסיכולוג עריכה
דבר אחד עולה מכל הטענות [אלו שמופיעים בדף ובשיחה], שלא רק שאין מענה פסיכולגי אמיתי לנערים, -גם עושים עליהם 'ניסויים' עד כמה משפיע עליהם האירועים שבהם הם היו. [ועוד על תקופות נרחבות של 4 שנים!!!!!]
זו האשמה חמורה מאוד שחייבת מקור אמיתי ומוסמך.