שיחה:נחל כלח
גדילן, פטל, אפון קיפח עריכה
אלה צמחים איזוטריים לחלוטין ואין שום היגיון להזכיר דווקא אותם ולא אחרים. למיטב ידיעתי אפון קיפח הוא צמח נפוץ. אם יש מקור שטוען אחרת אשמח להפניה. הפטל הוא היחיד שאולי מצדיק איזכור כי הוא שיח שיוצר מרבדים שבולטים בנוף, אבל גם זה רק אם מפרטים גם את סוגי הצמחייה האחרים. Gidip - שיחה 12:27, 9 ביוני 2011 (IDT)
- שלום Gidip, ראשית, מאד עוזר לעוקבים אחר הערך, אם ניתן הסבר לפחות בתקציר העריכה, מהי הסיבה שהוסר מידע מהערך. וטוב שהפעם עשית זאת. יחד עם זאת, את המידע שהסרת מצאתי בשני הספרים הנמצאים בפרק לקריאה נוספת. את ההתייחסות לאפון קיפח מצאתי בספרו של מנחם מרקוס "הר הכרמל סקר נוף ומסלולי טיול". בעמוד 34, בה יש טבלה של מינים נדירים או בולטים בפריחתם, תחת טור שכיחות בכרמל ושכיחות בארץ, מופיע גם אפון קיפח. עכשיו בדקתי גם באנציקלופדיה החי והצומח בארץ ישראל, ושם אין כל התייחסות לנושא נדירות צמח זה.
- לגבי צמחים איזוטריים שהסרת. הם צויינו כמופיעים במקומות ספציפיים. אני לא רואה מה הבעיה שבערך ייכתב "בטרסה שבפתח המערה צומחים צמחי גדילן מצוי", ו - סביב הסדק גדלים שיחי פטל. אלה אולי צמחים נפוצים, אבל הם אלה הבולטים במקום זה. אני לא רוצה להיכנס איתך למלחמות עריכה. אבל מכיוון שבאמת איני רואה סיבה להסרת המידע, אני מתכוונת להחזיר מידע זה בטענת גירסה יציבה. למעט נושא האפון הקיפח, שאני משאירה לך לבדוק את מידת נדירותו. Hanay • שיחה 17:37, 10 ביוני 2011 (IDT)
קישור שבור עריכה
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
כתיבת הערך: מעוק עריכה
נראה שמתבקש לבנות ערך כזה אחרי שקראתי את הפסקא הבאה: "המעוק נוצר כנראה משילוב של תצורת נוף קארסטית בתהליך גאומורפולוגי. ייתכן והמצוק היה בתחילתו מחילת המסה תת-קרקעית מתחת לאפיק הנחל. כתוצאה מזרימת המים באפיק נשחקה תקרת המחילה, והמחילה הפכה לנקיק, כשהמים זורמים עתה ברצפת המחילה. "
העובדה שכותב ערך זה נדרש לציין את אופן יצירתו משתמע שיש יותר מדר אחת להיווצרות מעוקים. הבעיה שאין לי שום מושג בגיאולוגיה או בתחום שבו לומדים את העניין.
(לצורך העניין היום שמעתי את המושג לראשונה)