שיחה:נעמי רוזנברג
Pacman מבקש להבהיר את חשיבותו של ערך זה, ובצדק הוא שואל זאת, הרי ישנם כמאה אלף מורים, ובמה זכתה דווקא זו? כאשר יש כמאה אלף מורים, ראוי שהאנציקלופדיה לא תתעלם מהם, אלא תקדיש מקום לתיאור עיסוק זה. דרך אחת היא הערך מורה, אך לא די בכך, וראוי להוסיף דוגמאות ספציפיות של העוסקים במקצוע. הערך שלפנינו מגשים מטרה זו בצורה מושלמת: היא מכיל סיפור חיים שאינו לוקה בפירוט יתר, ואף לא בקיצור יתר, ומלמד היטב על עולמה של המורה. ראוי להשאיר ערך זה. דוד שי 15:54, 27 יוני 2006 (IDT)
- השלמתי עם חשיבות הערך לאור התגובה מטה, אבל מה שכתבת לא ברור לי; לדעתך ערך זה צריך להשאר כדי ללמד על עולמה של מורה? pacman • שיחה 23:19, 27 יוני 2006 (IDT)
- כן, בהחלט. גם גליקל מהמלין לא כבשה את מחצית אירופה. דוד שי 00:02, 28 יוני 2006 (IDT)
חשיבות עריכה
- קבלת אות "המחנך למופת" בבית נשיא המדינה
- במשך שנתיים (תשנ"ט-תש"ס) ערכה את כתב העת 'מבוע', כתב עת ליצירה יהודית
- פרסמה שירים בעיתון הצופה ובמבוע.
- בשנת תשנ"ה זכתה ב'פרס עמינח' ליצירה ספרותית על ספר שיריה השני 'כמטוטלת אורלוגין'.
- הוציאה לאור שני ספרי שירה
- בשנת התשנ"ו (1996) נכללה בין שלושת המועמדים הסופיים לזכייה ב'אות מורה לחיים' בנושא יהדות וספרות עברית.
הרבה יותר מכל הדוגמגישות והמתיימרים להיות שחקנים וזמרים המופעים אחר אי-כבוד בויקיפדיה motyka • שיחה 23:17, 27 יוני 2006 (IDT)
חשיבות עריכה
אכן יש אלפי מורים אך כמה מהם משוררים? כמה מספרי השירה של מורים מצויים באינטרנט? אות מורה לחיים הוענק שנה אחת בלבד ויש מורים ספורים הנושאים בתואר הזה. כתב העת מבוע הוא כתב עת חשוב ונעמי ערכה אותו
דרך הערך הזה אפשר להוסיף ערכים חסרים כמו: בית הספר מעלה בירושלים סימינר אפרתה שלימים הפך למכללת אפרתה בית הספר לדוגמא עוזיאל ועוד
כדי להראות איזו מורה ייחודית הייתה הייתי מוסיף את הקטע הבא תשכ"ז לאחר חופשת לידה בהפסקה
שוב / נעמי רוזנברג
שוב מול זוגות העיניים.
עיניים יפות. עיניים טובות.
עיני ילדים, תלמידים, תלמידי.
עיניים חומות, כחולות, ירקרקות.
עיניים תוהות, עיניים סקרניות, עיניים חולמות.
עיני ילדים. תלמידים. תלמידי.
רשרוש של מחברות ורחש עפרון מחודד ביד מסורבלת תנועה.
כסא חורק מונוטונית בקצב בעליו המתנדנד להנאתו.
וריח של עור.
עור של קלמרים, של נעלים מצוחצחות למשעי,
מהול בריח הקלמנטינה המבצבצת מבין סדקי שלחנו של עוזי.
מפה ירקרקת על שלחן.
לוח ירוק, שלחנות ירוקים.
ירוק גם ענף הברוש, הנשקף מבעד לחלון.
אצבעות דקיקות מורמות, מבקשות את רשות הדיבור.
אצבעות מזדקרות מידיים קטנות.
ידי ילדים. תלמידים. תלמידי.
חיוך מבוכה של תלמיד –
עיניו נפגשו בעיני עת התרוממו מן הספר –
וריסים ארוכים מגיפים החיוך, בעיון מרוכז באותיות שחורות.
שוב מול דני החולם ואיציק הרגזן ושלמה ששכח את הסרגל...
שוב בתוך צחוק של משובה,
צחוק של ילדים,
תלמידים. תלמידי.
שוב מול האוזניים הקשובות והעיניים המביטות, הצמאות, המופנות אלי,
שוב להיות מוקפת עליצות של ילדים.
ושאלות ותשובות מחשבות ודעות צעירות ורעננות.
תום של שחר החיים.
אני נושמת כל אלו אל קרבי,
חשה בכל עצמותיי את המורה שבי
ומאושרת כל כך לחזור אל העולם הנפלא הזה!
קטע זה שלחתי ללא לטוש, עם כל המחיקות
זהו קטע של הפסקת בית ספר רועשת. אני שומעת בו את רעש הילדים ואת לבי הדופק.
נעמי רוזנברג
קישורית למבחר משיריה
נעמי רוזנברג עריכה
הערך ערוך היטב ומתאים
נעמי רוזנברג עריכה
ערכתי שוב את הערך והוספתי קישוריות את חשיבות הערך הסברתי לעיל
נעמי רוזנברג עריכה עריכה
איך מכניסים את הערך לאינצקלופדיה?
- הערך נמצא באנציקלופדיה מרגע שכתבת אותו. דוד שי 14:15, 30 יוני 2006 (IDT)
מימון עריכה
האם המימון המדובר הוא הרב יהודה לייב מימון? קצת קשה, כי המבצע לביעור הבערות החל בשנת 1964, ואילו הוא נפטר ב-1962. למי פתרונים? דוד 13:52, 17 ביוני 2007 (IDT)
בפירוש לא. הרב מיימון לא היה חתן פרס ישראל. מיימון (כך קראו לו כולם) ולפיכך שכחתי את שמו הפרטי היה דוגמה למופת של מתנדב שהפעיל מתנדבים רבים. לא לחינם זכה בפרס ישראל. לטעמי מאוחר מדי. ראוי שיהיה ערך על שמו.
- ובמלאת שלוש שנים, ארבעה חודשים ומספר ימים, הערך תוקן. עדירל - שיחה 21:56, 27 באוקטובר 2010 (IST)